ת"א 5254-05-12 קציר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

א.מ ב ו א 

1.לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת ילידת 1974, עת נפגעה בתאונה שאירעה ביום 19.10.10. התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). ביום 20.5.13 הודתה הנתבעת בכיסוי הביטוחי ובחבות, ולפיכך המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלת הנזק בלבד.

העובדות הצריכות לעניין והנכות הרפואית

2.במועד התאונה נהגה התובעת ברכבה מביתה לכיוון מקום עבודתה בקצרין, כשלפתע במהלך הנסיעה לפני צומת ציר המפלים, סטתה התובעת לשוליים, איבדה שליטה על הרכב והוא התהפך.

3.התובעת פונתה ממקום התאונה באמצעות מסוק לבי"ח רמב"ם בחיפה ואובחנו שברים באגן, בפוביס, בסקרום, באילאוס, באצטבולום משמאל וכן שברים בצלעות 4-7 מימין. התובעת אושפזה למשך שישה ימים עד ליום 24.10.10. בטופס סיכום האשפוז נרשם, כי התובעת משתחררת לביתה כשהיא מרותקת לכיסא גלגלים. התובעת הוזמנה לביקורת וביום 8.11.10 הומלץ לה להתחיל ללכת באמצעות הליכון או קביים. במקביל, המשיכה התובעת לבצע טיפולי פיזיותרפיה.

4.בביקור מיום 15.12.10 נרשם כי התובעת מתהלכת בעזרת קביים, היא הוזמנה לביקורת לאחר שישה שבועות וניתנו לה אישורי מחלה עד ליום 31.1.11. יחד עם זאת, ביום 19.1.11 בטרם הסתיימה חופשת המחלה שבה התובעת לעבודתה.

5.התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לתובעת 14.5% נכות צמיתה משוקללת במל"ל, כדלקמן: 10% נכות בגין שברים באגן ו-5% בגין שברים בסקרום. בנוסף קבע המל"ל לתובעת נכויות זמניות, כדלקמן:

100% נכות מיום 19.1.11 עד 30.6.11, 50% נכות מיום 1.7.11 עד 15.9.11 ו-20% נכות מיום 16.9.11 עד 28.2.12.

6.הועדה הרפואית של המל"ל קבעה ביום 7.2.12, כי אין מקום להפעיל את תקנה 15, שכן התובעת שבה לעבודתה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי שיעור נכותה הרפואית של התובעת הינו 14.5%, והנתבעת חלקה על נכותה התפקודית של התובעת.

הנכות התפקודית

7.התובעת היא אם לחמישה ילדים בגילאי 17, 15, 12.5, 11 ו-7 שנים. בעלת תואר ראשון ובשנת 2013 החלה ללמוד תואר שני ללימודי יהדות במכון שכטר בירושלים, במקביל לעבודתה כמנהלת מרכז חגים, מרכז לתרבות יהודית ישראלית במתנ"ס רמת הגולן ובמדרשת רמת הגולן.