ת"א 52522-02-14 נתשה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

העובדות

לפני בקשת הנתבעת לחייב את התובע להפקיד ערובה בהתאם לתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") להבטחת הוצאות המבקשת.

התובע הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשתי תאונות דרכים, האחת מיום 30/9/12, בגינה תבע את הראל חברה לביטוח בע"מ ויצחק אשכנזי (הנתבעים 1-2 לכתב התביעה) והשנייה מיום 19/1/13 בגינה תבע את הנתבעת 3 (הנתבעת 3), המבקשת.

על פי עובדות כתב התביעה, "התאונה השנייה ארעה בשעות הצהריים כאשר התובע נסע כ"טרמפיסט" ברכב מסחרי שאת מספרו התובע אינו יודע, שנסע באזור הר הזיתים ליד בית החולים הלאל ליולדות בירושלים. התובע ישב ליד הנהג, שאת זהותו הוא אינו יודע, כאשר לפתע משאית שנסעה מאחור התנגשה ברכב. התובע ועוד ארבעה נוסעים, כך למיטב זכרונו, נפגעו בתאונה השנייה".

המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה , במסגרתו הכחישה את גרסתו העובדתית של התובע לנסיבות האירוע והכחישה כל טענה שיש בה ניסיון לבסס את חבותה עפ"י חוק הפלת"ד ולפיכך, טענה, כי יש לדון תחילה בשאלת החבות. עוד טענה כי יש לחייבו בהפקדת ערובה, משלא פרט את כתובתו בכתב התביעה ועל מנת להבטיח הוצאותיה אם התביעה תידחה נגדה.

המבקשת הגישה בקשה זו, במסגרתה, טענה כי התובע לא מילא אחר ההוראות הקבועות בתקנה 9(2) לתקסד"א, בכך שלא ציין את מענו בכתב התביעה וגם במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, כתובת המגורים אינה ברורה ובחלק מהמסמכים, צוינה הכתובת כתיבת דואר, ללא ציון שם של רחוב ומס' בית.

התובע התנגד לבקשה. לטענתו, התובע מתגורר בתוך גבולות מדינת ישראל, כפי שניתן לראות מהמסמכים הרפואיים, עליהם צוינה כתובתו "שכונת אל-שייח ירושלים" ולפיכך ניתן לאתר את התובע בנקל. לחילופין, טען התובע כי בא כח המבקשת יכול היה לפנות אל בא כוחו ולבקש הבהרות ביחס לכתובתו של התובע ובכך מייתר בקשתו זו.

כן טען בתגובתו, כי המבקשת לא הוכיחה בראיה כלשהי כי לתובע יהיה קושי כלכלי כלשהו לשלם הוצאות, ככל שאלה יושתו עליו ולראיה יובהר כי התובע עובד למחייתו במדינת ישראל, במסגרת חברות מסודרות ומוכרות, וכיום הוא עובד בחברת מגה. באשר לסיכויי התביעה להתקבל, הרי שהמבקשת לא ביססה טענותיה, לפיהן מדובר בתביעת סרק ולפיכך יש לשקול בזהירות יתירה את האפשרות לחייב בהפקדת ערובה מטעמים אלה.

דיון

תקנה 519(א) בתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".