פלוני נ' מנדל ואח'

לפני תביעה לקבלת פיצויים, בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין או הפקודה).

רקע וטענות הצדדים בקיצור נמרץ

התובע יליד 1983, במועדים הרלבנטיים לתביעה עבד בשירות הנתבע 1 (להלן: המעביד או הנתבע או אילן), בתור איש תחזוקה.

במועדים הרלבנטיים לתביעה, המעביד סיפק לנתבע 2 (מרכז שוסטרמן – בית לכל ילד) (להלן: העמותה או מרכז שוסטרמן) את שירותי התחזוקה במבנה שברחוב בית לחם 96 בירושלים (להלן: המבנה), אשר הועמד על ידי בעליו לשימוש העמותה. מדובר בשירות תחזוקה קבוע. במועדים כאמור, הנתבעת 3 הייתה המבטחת של העמותה, בהתאם לפוליסת ביטוח אחריות כלפי צדדי ג'.

לטענת התובע, ביום 12.4.2015, במסגרת עבודתו בשירות המעביד, ארעה לו תאונה שבעקבותיה סבל נזק גופני. נטען, כי עובר ליום התאונה התובע נתבקש על ידי המעביד לבצע תיקון אינסטלציה בבניין העמותה. ביום התאונה התובע ניגש למבנה, ולאחר בדיקות, התייעצות עם הנתבע וגילוי מקור הבעיה (בצינור בתקרה גבוהה בחדר הישיבות במבנה), התובע עלה על סולם שגובהו כ- 1.5 מ' והחל בביצוע העבודה, אך לקראת הסוף, וכשנאלץ לעמוד על השלב האחרון בסולם ולמתוח את גופו כדי להגיע לנקודה בה התכוון לסיים את העבודה, הוא נפל מהסולם אל הרצפה ונגרם לו שבר במרפק שמאל (להלן: התאונה).

הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

דיון והכרעה

שאלת החבות:

מהעדויות שנפרשו בפניי, שוכנעתי כי התובע הצליח להוכיח תביעתו לפי מאזן ההסתברויות. התובע בעדותו חזר ותיאר את נסיבות התאונה כפי שפורטו בטענותיו לעיל. התובע ציין, כי ביום התאונה הוא ניגש אל המבנה על מנת לטפל בבעיית נזילה בחדר הישיבות [ראו: עמ' 37 בתמליל הדיון מיום 31.10.2021 (להלן: התמליל) ש' 10-15]. התובע הסביר כי אילן היה נותן לו את המשימות וסידור העבודה. התובע לפעמים היה מגיע עם רכבו ישר לביצוע העבודה. רוב הזמן היה מגיע לביתו של אילן ונוסעים ברכבו של אילן. אילן היה מתקשר אליו יום קודם ואומר לו מה צריך לעשות וכמה שעות לעבוד. במרכז שוסטרמן היו עובדים פעמיים בשבוע ולפעמים יותר, לפי צרכי המרכז. אילן היה אומר לתובע מה לתקן ואיך. במקרים שהתובע זקוק להסברים מאילן, ואילן לא נמצא, התובע היה מתקשר לאילן ומקבל ממנו הסברים והוראות איך לבצע את התיקון. כך גם עשה ביום התאונה. אילן הורה לו לגשת למטבח, בקומה מעל חדר הישיבות ולבדוק אם הבעיה מהכיור. לאחר מכן אילן אמר לו לרדת לחדר הישיבות ולבדוק את הצינור בתקרה. הסביר לו איך לפתוח את התקרה האקוסטית. התובע פתח את התקרה. צילם את מקור הבעיה והעביר לאילן והמשיך לטפל בבעיה בהתאם להוראות שקיבל מאילן (ראו: עמ' 34, 36 ו- 37 בתמליל). אילן גם הורה לתובע לקחת כלים מהמחסן לצורכי ביצוע העבודה (ראו: עמ' 38 בתמליל ש' 3-4). התובע התחיל להחליף את הצינור, חתך אותו, הרכיב חדש, הכל עבר בסדר. אך, לקראת הסוף כשרצה לשים טיט על תקרת הבטון, שהייתה גבוהה מאוד, התובע לא הצליח להגיע לתקרה. או אז עלה למדרגה האחרונה בסולם ומתח את עצמו. תוך כדי כך גופו התנדנד והתובע נפל אל הרצפה (ראו: עמ' 38 בתמליל ש' 14-20).

התובע עבד אצל הנתבע כתשעה חודשים בסך הכל, וזאת עד יום התאונה (ראו: עדותו של התובע בעמ' 33 בתמליל ש' 24-39 וכן עדותו של המעביד בעמ' 78 ש' 12-13 ועמ' 80 ש' 24-25). לתובע לא היה כל ניסיון בתחום עבודות האינסטלציה, אך החל ללמוד את המקצוע במסגרת עבודתו עם הנתבע ובשלב מסוים הנתבע החל לסמוך עליו (עמ' 36 בתמליל ש' 19-23).

הנתבע הודה כי העבודה שבוצעה על ידי התובע במועד התאונה לא הייתה אמורה להתבצע עם הסולם. הסולם היה אמור לשמש את התובע אך ורק על מנת לשמשו לעלייה עד הגעתו למקום בו אמורה להתבצע העבודה, בעוד שהתיקון עצמו אמור להתבצע בעמידה על פיגום, ובפרט לאור גובה התקרה (ראו: עמ' 64 בתמליל ש' 28-33, עמ' 72 ש' 34-38).