א.ד. נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

תביעה זו עניינה בנזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1932 בשל תאונת דרכים שארעה בתאריך 13/3/2004, בה נפגע התובע כהולך רגל.

הנתבעת אינה חולקת על חובתה לפצות את התובע ואולם טוענת שיש להורות על ניכוי רעיוני או הקפאת חלק מן הפיצוי, נוכח האפשרות של התובע לקבל תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי בגין סיעוד. משכך עניינו של פסק הדין בגובה הפיצוי שיש לפסוק לזכות התובע וסוגיית ניכוי או הקפאת תגמולי המוסד לביטוח לאומי, אם בכלל.

במסגרת ראיות הצדדים הוגש תצהירו של התובע, תצהיר בנו ותיק מוצגים, הנתבעת הסתפקה בהגשת תיק מוצגים מטעמה. כמו כן, מונה מומחה מטעם בית המשפט שהעריך את נכותו של התובע עקב התאונה כנכות צמיתה בשיעור של משוקלל של 37% נכות צמיתה בשל פגיעה בברכיו ובידו.

בנסיבות שפורטו, יש לבחון תחילה את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע לאחר התאונה ולאחר מכן לאמוד את נזקיו.

מצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה

1. התובע יליד 1/1/1932, בן 82 במועד התאונה וכיום בן כ- 85, נפגע כאמור, כהולך רגל עת חצה את הכביש במעבר חציה ורכב פגע בו בצידו השמאלי. התובע נפל ונפגע בראשו, בידו ובברכיו.

2. ממקום התאונה, פונה התובע לבית החולים. בבית החולים אובחנו שברים קלים בשתי הברכיים שאינם מצריכים טיפול ניתוחי וכן שבר באמת יד שמאל. התובע טופל שמרנית על ידי גבס ביד השמאלית ובגפיים והועבר למחלקת שיקום גריאטרית. בתאריך 16/5/14, לאחר כחודשיים, שוחרר לביתו כשרגליו עדיין מקובעות, והמשיך בטיפול פיזיותרפי.

3. פרופ' סלעי משה שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, סקר את מצבו של התובע לאחר התאונה, ותעד את תלונותיו, לפיהם התובע מתקשה בתפקוד יום יומי עצמאי ובהליכה, זקוק לתרופות לכאבים מדי פעם, ומוגבל עם יד שמאל.

   בבדיקה הפיזיקלית תעד המומחה, כי התובע הולך בצעדים מדודים, נזקק לעזרה קלה בקימה מכיסא אך עולה ויורד באופן עצמאי מספת הבדיקה. המומחה תעד עוד, כי קיימים שרידי שפשופים באזור המרפק לא מכערים ולא רגישים למגע, וכי קיימת הגבלה קלה מאוד בתנועות המרפק, חוסר יישור 10 מעלות וחוסר כפוף כ- 5-10 מעלות. המומחה מצא שתנועות הכתף והכח הגס תקינים. באשר לברכיים, מצא המומחה יישור מלא כפוף עד כ- 100 מעלות, דו צדדי יציבות הברכיים תקינה אך התובע חושש / מתקשה לעמוד על רגל אחת בלבד. בהתאם לבדיקת המומחה, תנועות עמוד השדרה תקינות לגילו.

   בדיקות ההדמיה הדגימו שברים קלים בשתי הברכיים, ושינויים ניוונים קלים באמה לאחר איחוי טוב לשבר בעצם האולנה.

   בשים לב לממצאיו בבדיקה הפיזיקלית, לבדיקות ההדמיה ולחומר הרפואי, העריך המומחה את נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע בעקבות התאונה בשיעור של 10% לפי סעיף 41 (8) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 עקב הגבלות התנועה במפרק וכן נכות של 30% לפי סעיף 35 (1) ג' לתקנות עקב מצב לאחר שברים בשתי הברכיים עם השפעה יותר מבינונית על כושר הפעולה הכללי.

   המומחה הוסיף, כי איננו צופה החמרה בעתיד וכי הוא מעריך שהתובע נזקק לעזרה וסיעוד ניכרים, כמעט מלאים ממועד שובו של לביתו מבית החולים למשך כ- 3 חודשים ולאחריהם התייצב מצבו. כן צוין כי זקוק לעזרה בעבודות הבית הקשות לתמיכה בקימה או בהליכה של מקל או בן זוג.