ת"א 52287-12-10 אבי לוי דפוס נ' אלה

השאלה העומדת לדיון בהליך זה היא האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע – עמרם אלה (להלן: "הנתבע") בחובות של החברה שהוא היה בעליה ומנהלה, חברת אקספרס אמריקן פרינט בע"מ (להלן: "החברה").

החברה פעלה בין השנים 1991 עד 2006 והיא פורקה על ידי בית משפט בשנת 2008. הפעילות של החברה מול התובע החלה בתחילת שנות ה- 2000 ועד סמוך למועד הפסקת הפעילות של החברה היא התנהלה על מי מנוחות. התובע סיפק לחברה מוצרי דפוס שונים שזו הזמינה אצלו.

עם הפסקת פעילות החברה הוחזרו לתובע שיקים שנתנה החברה ונותר כלפיו חוב של כ- 82,000 ₪, לטענתו. את סכום החוב תבע התובע הן מהחברה והן מהנתבע.

עילת התביעה נגד הנתבע נובעת לטענת התובע מאחת מאלה:

1. הרמת מסך בשל דרך התנהלות הנתבע.

2. ערבות אישית של הנתבע שניתנה בעל פה.

3. חיוב הנתבע אישית בהיותו אורגן של החברה שפעל שלא כדין.

בתמיכה לתביעה המציא התובע חוו"ד של רו"ח קופ ובה נטען כי לאור אופן התנהלות החברה והנתבע, יש להרים מסך ולחייב את הנתבע באופן אישי.

הנתבע טוען כי בהתנהלותו לא נפל פגם כלשהו. גם הוא ניזוק קשות מהפסקת פעולות החברה. מדובר בהפסקת פעילות שנבעה מכך שהבנק לא הסכים להגדיל את מסגרת האשראי בעוד כ- 20,000 ₪ (מעבר למסגרת הקיימת) וכתוצאה מכך חזרו שיקים של החברה והיא לא היתה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. לדבריו, עד סמוך למועד הפסקת הפעילות של החברה , בשל סירוב הבנק כאמור, הוא סבר שהוא יוכל להפעיל את החברה ולהעלות אותה על דרך המלך. לפיכך, לטענתו, אין לחייבו בדרך של הרמת מסך.