ת"א 52234-12-13 גרחי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1. בפני בקשת הנתבעת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי כי לתובעת נותרו 10% נכות בגין הגבלה בעמוד שדרה מותני כתוצאה מפגיעתה בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, שארעה לתובעת ביום 30.8.11.

יצויין כבר בפתח הדברים ולשם הדגשה, כי בקשת הנתבעת נוגעת רק לאותם 10% נכות בגין הגבלה בעמוד שדרה מותני, וזאת מתוך 19% משוקללים שנקבעו לתובעת (10% בגין מגבלה בעמ"ש צווארי, 10% בגין מגבלה בעמ"ש מותני).

2. לטענת הנתבעת יש להיעתר לבקשה מאחר ובפני ועדת המל"ל שקבעה את הנכות לא עמד מלוא התיק הרפואי של התובעת, ובעיקר לא רישומים מתוך התיק הרפואי שנוהל במהלך השירות הצבאי של התובע ואשר יש בו, יחד עם רישומים נוספים מתיק קופ"ח, להעיד על כך שהתובעת נחבלה בשני אירועים, אחד מהם ת.ד. קודמת בשנת 2004 (להלן: "התאונה הקודמת"), וסבלה מכאבים בגב תחתון לגביהם יש תיעוד בין השנים 2004-2007, בגינם אף בוצעו לה בדיקות בהם זוהו, בשנת 2005, סדק וכן שינויים מבניים ובלט דיסקוגני בחוליה מותנית.

הנתבעת מוסיפה כי גם באם יוכח כי מלוא התיעוד הרפואי עמד בפני הוועדה, הרי שבפרוטוקול הדיון לא קיימת התייחסות ראויה ומספקת למצב הקודם של התובעת כפי שהוא משתקף בתיעוד זה, מה גם שהתובעת הצהירה בפני הוועדה כי לא סבלה מכאבים ומגבלות דומים לאלו עליהם התלוננה, בעבר, הצהרה שאינה עולה בקנה אחד עם התיעוד הנ"ל.

3. לעומתה טוענת התובעת כי לאור הלכות בית המשפט העליון אשר קבעו שהיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ינתן רק במקרים חריגים, יש לדחות את הבקשה.

לטעמה, עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי בפניה עמד "תיק קופ"ח" של התובעת, ובנוסף היה ברשות הוועדה טופס וס"ר עימו יכלה לקבל כל מידע נוסף באם נדרש כזה. יתירה מכך, מטופס ההפנייה לבדיקת הMRI מיום 30.11.11, אשר צורף על ידי התובעת לטופס התביעה לקביעת דרגת נכות, עולה כי קיים בו, כמו גם בתיעוד נוסף שהוצג לוועדה, אזכור לקיומה של התאונה הקודמת כך שהוועדה היתה מודעת לקיומה של אותה תאונה. התובעת מוסיפה כי פגיעתה בתאונה הקודמת היתה קלה ביותר ולא הותירה לה כל נכות (הראיה שתביעתה בגין אותה תאונה סולקה בפיצוי בסך של 15,000 ₪).

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי עפ"י ההלכה פסוקה בית המשפט יתיר להביא ראיות לסתור קביעה של דרגת נכות על פי הסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. אמנם לא נקבעה רשימה סגורה של מקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור והדבר תלוי בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אולם הפסיקה הצביעה על שני סוגי טעמים עיקריים לכך:

"(א) טעמים משפטיים כגון, אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון, תרמית, קל וחומר - מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).

(ב) טעמים עובדתיים ברי משקל וחדשים, כגון אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת." (ר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505, 509 (1985))

טעם נוסף שהוכר בפסיקה וקנה לו שבת בהחלטות בתי המשפט, הינו כאשר לפני וועדה רפואית שקבעה את הנכות לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991)).

5. במקרה דנן שוכנעתי, בניגוד לטענת התובעת, כי בפני הוועדה לא הונח מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי, וזו ניזונה מתיק קופ"ח ומסמכים שהמציאה התובעת. אין כל ראיה לכך שהתיק הרפואי מצה"ל היה בפני הוועדה, ומשכך לא היתה זו מודעת לממצאים שנטען כי נמצאו בחוליות המותניות של התובעת בעקבות התאונה הקודמת.