ת"א 52216-11-14 שצמן ואח' נ' מועצה מקומית בית אריה עופרים ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
52216-11-14
3.4.2015
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובעים:
1. רעות שצמן
2. אסף שצמן

נתבעות:
1. מועצה מקומית בית אריה עופרים
2. בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו בשאלת סמכותו של העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה. שאלה זו התחדדה אגב טענות הצדדים בקשר עם בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה.

  1. התובעים בנו ביתם בישוב עופרים שבשומרון. לטענת התובעים הנתבעת 2, שהיא חברת בנייה שבנתה בית על המגרש הסמוך למגרש שעליו מצוי בית התובעים, חרגה מקווי הבניין באופן שגרם לירידת ערך משמעותית לבית התובעים. הנתבעת 1 היא המועצה המקומית בית אריה – עופרים (להלן: "המועצה"). ביחס למועצה טענו התובעים, בין היתר, כי זו לא מנעה את החריגה האמורה מהתכנית החלה חרף פניות שנעשו אליה מבעוד מועד. בכתב התביעה עתרו התובעים לסעד כספי בשיעור של 187,251 ₪, הוא שיעור ירידת הערך שנגרמה לביתם.

  2. בכתב הגנתה טענה המועצה כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף וזאת משום שהסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל. עוד נטען כי בנסיבות העניין אף לא ניתן להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

  3. לאחר שהוגש כתב ההגנה של המועצה, ביקשו התובעים לתקן את כתב תביעתם על דרך של תיקון הטיעון המשפטי, כך שחלף טענה בדבר הפרת חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 תבוא טענה בדבר הפרת החוק הירדני הרלבנטי הוא חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, חוק זמני מס' 79 לשנת 1966. כן ביקשו להוסיף סעד חלופי לפיו תחויב הנתבעת 2 להרוס את שנבנה בחריגה. אגב טענות הצדדים בנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה, הרחיבו הצדדים טענותיהם בשאלת הסמכות.

  4. לאחר שעיינתי בטענות התובעים ובטענות המועצה ובהשלמת הטיעון מטעם שני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התביעה דנן באה בגדרי סמכותו של בית משפט זה וכי דין טענותיה של המועצה בהקשר זה להידחות.

  5. בתי המשפט לעניינים מקומיים באיזור יהודה ושומרון – שבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל נמנה עליהם – הוקמו מכוח צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון (מס' 892), תשמ"א-1981 (להלן: "הצו", וראו ס' 2(ב) לצו). צו זה הותקן על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: "מפקד האיזור"). מפקד האיזור יונק סמכויותיו מכללי המשפט הבינלאומי ומדיני התפיסה הלוחמתית והוא פועל כחליף הריבון בשטחי האיזור (ראו, למשל, בג"ץ 1661/05 המועצה האיזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה, פ"ד נט(2) 481, 526 (2005), רע"א 7665/06 לנציאנו נ' עירית אריאל בפסקה 7 להחלטה (11.9.2007)). מפקד האיזור התקין מכוח הצו את תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א, 1981 (להלן: "התקנון"). התקנון מסדיר, בין היתר, את תחומי סמכותם של בתי המשפט לעניינים מקומיים באיזור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>