ת"א 52145-03-14 שאולי נ' תוהמי ואח'

בקשה ובקשה-שכנגד למתן סעד זמני

בשם התובע: עו"ד ניצן פיק

בשם נתבעים 2-1: עו"ד ענת אסייאג (מטעם הסיוע המשפטי)

בשם נתבעת 3: עו"ד נוריאל סייג

1.ביום 30.3.2014 עתר התובע, בתביעה העיקרית המתבררת בפניו של בית-משפט זה, לסילוק ידם של הנתבעים 2-1 (להלן: "הנתבעים"; נתבעת 3 צורפה בהחלטת בית-המשפט מיום 14.7.2014) מאולם האירועים "יאפא" שברחוב הצורפים 15 ביפו העתיקה. לטענתו הפרו הנתבעים את ההסכם, שמכוחו הוא השכיר להם את הנכס בשכירות-משנה – התובע עצמו הוא שוכר בדיירות מוגנת מהחברה לפיתוח יפו העתיקה – ובכך איבדו את זכותם להחזיק בו.

2.בתאריכים 26.10.2014 ו-20.11.2014 הגיש התובע שתי בקשות דומות למדי, שביסודן הן עתירות למתן סעד זמני. בית-המשפט התבקש להורות כי עד להכרעה בתובענה, ששמיעת הראיות בה קבועה לחודש מאי 2015, יורשה התובע להחזיק בנכס ועל הנתבעים ייאסר לעשות בו שימוש. זמן קצר לאחר מכן, ביום 17.12.2014, היו אלה הנתבעים שעתרו למתן צו זמני, האוסר על התובע להיכנס אל הנכס ואפילו לקרב אליו. דיון בבקשות התקיים בפנַי בתאריך 18.12.2014.

3. השתלשלות האירועים, בתמצית המתחייבת, היא זו: שמם של הנתבעים נקשר בפרשה, שבה חשדות לפלילים נגד אחֵר, והיא מתבררת בפניו של בית-המשפט המחוזי. פרטיה אינם מעניננו עתה. די בכך שאציין כי התובע מלין על שמשטרת-ישראל, המעורבת באותה פרשה, מבקשת, מטעמיה-היא, לגונן על הנתבעים ומבכרת את טובתם על-פני זו שלו. לטענתו, כבר בחודש פברואר 2014 עזבו הנתבעים את הארץ וממילא את הנכס, והעבירוהו להחזקתם של אחרים. בהתערבות המשטרה נמנע מהתובע ליטול את החזקה לידיו. בחודש מרס, הוא טען, נטלה זו מידיו את מפתחות הנכס ואף גרמה לו להסכים, מבלי-דעת, כי לא יעשה שימוש בנכס עד לסיומה של הפרשה הפלילית. בכל זאת מצא התובע, כאמור לאחר מכן, להגיש את התובענה לסילוק ידם של הנתבעים.

בתאריך 15.9.2014 הודיע התובע לבית-המשפט כי הוא תפס, אך עשרה ימים קודם לכן, את החזקה בנכס, וכי בכוונתו להפעיל בעצמו את אולם-האירועים. הנתבעים, מצדם, מיהרו להודיע לבית-המשפט על "כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות" ופירטו שורה של פעולות שנקט, כנטען, התובע ובהן החלפת המנעולים, שינוי שמו של המחזיק בחברת-החשמל והוצאתו של ציוד מן הנכס.