פלונית נ' פרטוש ואח'

לפניי תביעה לסילוק יד ממקרקעין , נחלה במושב מיטב.

רקע עובדתי

1. התובעת והגב' ח.נ. הן אחיות חורגות מאותו אב, מר ב.מ. ז"ל.

2. התובעת מבקשת לסלק את ידם של הנתבעים מנחלה חקלאית הממוקמת במושב מיטב ומספרה 36 (להלן: "הנכס" או "הנחלה"). הנחלה מצויה במקרקעין בבעלות המדינה ומנוהלת על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות)".

3. אין חולק כי מיום הקמתה, הנחלה הוחזקה על ידי ב.מ. וxxx פלונית ז"ל, ולאחר פטירתם הועברו הזכויות בירושה, אך לא נרשמו ברשות, לבנם xxx xxx ז"ל אשר התגורר בנחלה עד לפטירתו בשנת 2017.

4. עוד אין חולק כי מאז פטירת xxx xxx ז"ל, הגב' ח.נ השכירה את הנחלה לצדדי שלישיים וביניהם הנתבעים, כפי שניתן לראות מהסכמי שכירות שצורפו על ידי הנתבעים.

5. התובעת הגישה תביעה לפסק דין הצהרתי בבית משפט לענייני משפחה בנצרת בהליך 56834-01-18 על מנת להכיר בה כיורשת חוקית של xxx וב.מ. xxx ז"ל. בפסק דין שניתן ביום 29.3.18, בית המשפט (כבוד השופט זגורי) קבע כי התובעת היא היורשת הטבעית והחוקית של המנוחים.

6. בעקבות פסק הדין, התובעת פנתה למושב מיטב ולרשות מקרקעי ישראל על מנת להירשם כבעלת זכויות החכירה של הנחלה. אישור הרשות על ביצוע העברת זכויות לתובעת ניתן ביום 6.9.22. בהתאם לאישור האמור הזכויות בנחלה הועברו לשמה של התובעת.

7. למען שלמות התמונה יצוין כי הגב' ח.נ והנתבע 1 הגישו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מר יוסף יהודה, יו"ר הנהלת האגודה, כאשר האחרון ביקש מהם לפנות את הנחלה. בהליך ה"ט 64330-04-21 אשר נדון בפניי. ביום 6.5.21 התקיים דיון בבקשה ובסופו דחיתי את הבקשה .