ת"א 52086-04-13 חיט ואח' נ' מודול אחזקות בע"מ ואח'

1. המבקשים הגישו בקשה לביטול צו עיקול על רכב מסוג פולקסווגן המצוי בבעלות המבקש4. לטענתם, העיקול שהוטל מלכתחילה, הוטל הן על רכב המבקש4 והן על דירה המצויה בבעלותו. לאחר קיום דיון בבקשת הביטול שלאחריה הוחלט להותיר את העיקול על כנו, למעט על חשבון המבקשת 2 בבנק המזרחי, קיבל הוא פניה מאת הבנק אשר דרש כי זה יפעל להסרת העיקול על הרכב לאלתר שאחרת תועמד ההלוואה, שניתנה לו לשם מימון רכישת הרכב, לפירעון מיידי.

כמו כן, לטענתו, מעל לדירה שבבעלותו הוסרה המשכנתא שהיתה רשומה בלשכת רישום המקרקעין, ולפיכך, נוכח סכום התביעה העומד ע"ס של 900,000 ₪, די בעיקול המוטל על הדירה, ששוויה עומד על כ- 1.85 מיליון ₪, כדי להבטיח את פירעון החוב, ויש להורות על ביטול העיקול על הרכב.

2.בתגובת המשיבים נטען, כי בדירת המגורים המעוקלת גרים גם אשת המבקש 4 וילדיו ואלו בבחינת דיירים מוגנים. לפיכך מכירת הנכס כתפוס בהליך של כינוס צפוי להיות לא אפקטיבי ובשווי נמוך בצורה משמעותית משוויה בשוק החופשי. יתר על כן, אין ולא צורפה כל חוות דעת שמאית באשר לשוויה של הדירה כדי שניתן יהיה להעריך את מחצית זכויותיו בדירה של המבקש 4. עוד נטען, כי צו העיקול על הרכב הינו ברישום בלבד ולאור סדרי הקדימויות שבדין, אין בו כדי לפגוע בזכותו של הבנק כנושה מובטח.

3.בתשובת המבקשים נטען, כי שוויו הפנוי של הרכב, לאחר פרעון החוב לנושה המובטח, יהא 1284 ₪ בלבד. מועד פרעון אחת ההלוואות לבנק הינו ביום 31/3/15 ואם לא יסולק העיקול לאלתר והרכב ימכר לצורך פרעון ההלוואות, הרי שהבנק יפעל לסילוק מיידי של האשראי. בעוד למשיבים לא תצמח כל תועלת, למבקש 4 צפוי נזק של ממש. יתר על כן, בהתאם לחוות דעת שמאית מצורפת, שווי הדירה עומד על סך של 2.1 מיליון ₪, ולפיכך זכויותיו של המבקש בנכס מגיעות לסך של כ- 1.072 מיליון ₪, סכום העולה על גובה החוב בתביעה.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להורות כדלקמן:

א. תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, מאפשרת לבית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שנתגלו מאז מתן הצו. אכן, המבקשים טוענים לשינוי נסיבות ועובדות חדשות שנוצרו מאז מתן הצו, אשר בעיקרם נוגעות לשוויו של הנכס שבבעלות המבקש 4, אשר לטענתם עולה על סכום התביעה, ואילו הותרת העיקול על הנכס, אין בו כל תועלת אלא אך נזק למבקש. טענה זו יש לבררה, כפי שיפורט להלן.

ב. אולם, יאמר כבר כעת, כי אין בטענת המבקשים, כי אי ביטול העיקול יביא לפירעון ההלוואה שניתנה על ידי הבנק, כל ממש או עילה לביטול הצו על הרכב. ראשית, צו העיקול מכוון ליחסים שבין המבקשים למשיבים ובא למנוע שינוי מצבם של המבקשים לרעה עד למועד מתן פסק הדין, ואין לו כל קשר למערכת יחסים חוזית או אחרת עם צדדי ג' כלשהם, לרבות אל מול הבנק שממנו ניתלה ההלוואה. בוודאי שאין בכך להוות שינוי נסיבות המצדיק את ביטול הצו, שהרי נסיבות אלו היו ידועות עוד במתן הצו ולא נטענו במועד הדיון לביטול הצו המקורי. שנית, אין כל ממש בטענת המבקשים כי קיומו של העיקול יגרום בהכרח לפירעון ההלוואה, שהרי במערכת היחסים אל מול הבנק, השיעבוד שקיים לבנק על הרכב גובר על כל עיקול שהוטל לאחריו והוא מהווה לעניין זה נושה מובטח הגובר על המעקל. שלישית, אין גם כל מניעה מהבנק לממש את הרכב, ככל שירצה בכך, אף לנוכח צו העיקול, אלא שזה מבטיח כי המשיבים יפרעו מיתרת הסכום שיוותר לאחר מימוש הרכב ופרעון המשכון לבנק, וזו מטרת צו העיקול.

ג. באשר לטענה כי המשכנתא על הדירה הוסרה וכי שוויו של הנכס עולה על גובה הסכום הנתבע, מצאתי כי אף בטענה זו אין כדי לשנות מצו העיקול או להביא לביטול העיקול על הרכב. כל זאת מן הטעם, כי הגם שיש בכך שינוי נסיבות הראוי לבחינה, הרי שבחינת מצב הדברים מוביל לכך שערכו של הנכס, כפי המוצג בחוות הדעת השמאית, מעיד כי חלקו של המבקש בנכס מקנה לו זכות במחצית הזכויות שהן מוערכות בסך של כ-1.072 מיליון ₪. אולם, כפי שנטען על ידי ב"כ המשיבים, המדובר בערך בשוק החופשי, ולפי שבדירה מתגוררים אשתו וילדיו של המבקש 4, הרי שככל שידרש מימוש העיקול לצרכי פרעון סכום התביעה, הרי שמימוש כפוי שכזה יוביל בהכרח להפחתה ניכרת בערכו של הנכס ובאופן ישיר לסכום חלקו של המבקש4. במצב דברים שבו סכום התביעה אינו נמוך בצורה משמעותית מחלקו של המבקש בערכו של הנכס בשוק החופשי, הרי שדי בכך כדי להוביל למסקנה כי לא יהא בעיקול זה די כדי להבטיח את פרעון סכום התביעה, ככל שיפסק כנגד המבקשים, ולכל הפחות כי זה מוטל בספק רב.

5.לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי יש בשינוי הנסיבות ובעובדות המתוארות בבקשה כדי להצדיק את שינוי צו העיקול ואף לא את ביטולו של העיקול על הרכב. יודגש, כי ערכו של הרכב הינו גבוה למדי (כ-147 אלף ₪) והגם שזה משועבד רובו ככולו בסכום ההלוואה לטובת הבנק, אין בכך להוביל לביטול הצו, שכן די בשינוי נסיבות אחר אשר יוביל לאפשרות פרעון ההלוואה לבנק, אף אם זה לא ריאלי בשלב זה, כדי שיהא בעיקול זה לסייע בפירעון ולביצוע פסק הדין בתיק זה. צו העיקול אינו צו ריאלי בהכרח במועד מתן הצו, שכן בהתקיים התנאים למתן הצו הרי שהוא צופה פני עתיד ותחולתו היא רטרוספקטיבית בבחינת מניעת הרע פן יארע. ובמקרה דנן, הותרת העיקול על הרכב, בשלב זה, הינו הכרח לצורך מניעת הכבדה על ביצוע פסק הדין.