פלוני נ' שיבלי ואח'

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעת נזיקין שהוגשה ביום 28.8.15.

התובע, יליד 1988, עבד בלול עופות שבקיבוץ חפציבה. הוא טוען כי ביום 28.2.12 במהלך עבודות שהתבצעו בכלוב עופות שבקיבוץ, פגע בו רכבו של הנתבע 1, ידו נמחצה בין כלוב שהועמס ע"י הרכב לבין כלוב לידו עמד, ונגרמו לו כתוצאה מכך נזקי גוף.

בכתב התביעה המקורי טען התובע כי הנתבע 2 נהג ברכב.

ביום 27.9.16 תיקן התובע את כתב התביעה והוסיף את הנתבע 4 כבעל דין, וטען כי הנתבע 2 או הנתבע 4 נהגו ברכב.

ביום 15.12.16 הגיש הנתבע 4 בקשה למחיקתו מהתביעה, וטען כי לא ייתכן כי שני נהגים נהגו ברכב ועל התובע "לבחור" מי נהג, ועד אז יש למחקו מכתב התביעה.

ביום 21.12.16 התביעה הגיבה לבקשה כשלדבריה בקשת הנתבע 4 הינה חסרת כל בסיס חוקי. ב"כ התובע ציין כי התובע אינו יודע מי נהג ברכב, ואינו חייב "לבחור" מי נהג בו.

תשובה לתגובה הוגשה מטעם הנתבע 4 ביום 29.12.16 ושם נטען כי התובע הצהיר בניגוד להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים שאינו מכיר את הנתבע 2 או הנתבע 4, ולעומת זאת בתיק 12510-04-16 (שעוסק בתביעת שיבוב והצדדים בו הינם חברת הביטוח "הראל" והנתבע 1) הצהיר התובע את ההפך מכך. מכאן מסיק ב"כ המבקש כי יש לדחות את התביעה נגדו, מחוסר עילה.

דיון והכרעה

הנתבע 4 סבור כי על ביהמ"ש להשתמש בסמכותו לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"):

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה כנגד נתבעים.. (1) אין הכתב מראה עילת תביעה;"

תקנה 22 לתקנות קובעת את הכללים להוספת בעל דין:

"22.(א)מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.

(ב)היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין."