ת"א 51980-07-12 הרשקוביץ נ' מאיה

1.הורתם של ההליכים בתיק זה בבקשה לביצוע שיק על סך 175,000 ₪ משוך ע"י הנתבע לפקודת התובע ואשר מועד פירעונו נקבע ליום 1.1.10.

2.התובע התקשר עם הנתבע העוסק במכירה וקנייה של ניירות ערך ללא רישיון מזה כ-10 שנים, בהסכם מיום 31.1.08 שבמסגרתו ייפה את כוחו של הנתבע לניהול תיק ני"ע בסך 300,000 ₪ עבורו (להלן: "ההסכם הראשון") וזאת לצורך השאת רווח כספי. לגרסת הנתבע, קדמה להתקשרות זו הסכמה לניהול תיק כנ"ל בסך של 100,000 ₪, שבאמצעות הרווחים שהושגו הגדיל התובע את הונו לסך של 300,000 ₪.

3.על פי ההסכם בין הצדדים, נקבעה תנייתSTOP- LOSS ולפיה על הנתבע לעצור את הפעילות הבורסאית בתיק היה וההפסדים בו יורידו את שוויו אל 20% מתחת לסכום הקרן, קרי עד לסך של 240,000 ₪.

4.לטענת הנתבע, הודיע לתובע כי הוא מנהל תיקים ללא רישיון שאינו נדרש למקרה שהוא מנהל עד 5 תיקי ני"ע ואילו התובע סמך על יושרו וניסיונו, נתן בו אמון ואפשרות לנהל את התיק עפ"י שיקול דעתו. כך הצליח להשיא את רווחיו של התובע בשיעור של למעלה מ-100% תשואה בתקופה של כשנתיים.

5.אין חולק כי התניה הנ"ל בהסכם הראשון לא כובדה, הפעילות הבורסאית לא נעצרה על ידי הנתבע כמוסכם, ושוויו של התיק צנח בלמעלה מ-50% עד לסך של כ-110,000 ₪.

הנתבע תלה את ההפסד במשבר שוק ההון שחל בשנת 2008 שהיה בלתי צפוי ופתאומי.

6.הצדדים חלוקים לעניין תרחיש העובדות המלא שחל מנקודת זמן זו ואילך, אולם אין חולק, כי הסכימו להמשיך את יחסיהם העסקיים לרבות בהמשך פעילותו של הנתבע במסגרת הסכם נוסף.

לגרסת התובע, פנה ודרש מהנתבע את הכספים החסרים ואילו הנתבע הכיר באחריותו לחוב של 130,000 ₪ וביקש לדחות את החזר החוב עד שיוכל להתייצב בתזרים המזומנים שבידיו. הואיל והתובע היה מעוניין בהחזר כספו ולא רצה לרדת לחייו של הנתבע, הסכים לדחיית תשלום החוב הנ"ל כנגד קבלת כספים בדמות שיקים שנמסרו לו.

הנתבע טען מנגד, כי השיקים, וזה נשוא התביעה, ניתנו להבטחת קיומו של ההסכם החדש אליו הגיעו הצדדים ולא לתשלום בפועל.

7.ביום 2.4.09 נכרת הסכם בין הצדדים (להלן: "ההסכם השני"), שבמסגרתו ציפה התובע לטענתו, לפירעון החוב כולל יתרת המזומנים בחשבון בסך של 110,000 ₪.