ת"א 51968-05-13 אקשואטי נ' עירית ראשון לציון

כללי

1. בפניי תביעה שענינה נזקי גוף. מדובר ב"תאונת מדרכה" שלפי הנטען אירעה ביום 15.5.2012 ברחוב בצלאל בצומת עם סמטת וקסלר בתחומי העיר ראשון לציון. התובע הוא יליד 2.9.1955 והיה כבן 57 בעת התאונה. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק.

2. במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו וכן עד ראיה לתאונה, מר אסף נגר. הנתבעת לא העידה עדים משלה. בתחום הרפואי: מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של אורתופד ד"ר דוד אדיבי, אשר העריך את נכותו בשיעור 25% בגין פגיעה בשורש כף יד שמאל (יוער כי התובע ידו הדומיננטית של התובע היא ימין). מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר גד ביאליק, אורתופד, שהעריך כי הנכות עומדת על 5% בלבד. בית המשפט מינה מומחה מטעמו – ד"ר מוריס אגסי, אורתופד, שהעריך כי הנכות הצמיתה היא בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)ב', עקב שבר ריסוק שהתאחה והגבלת תנועות בשורש כף יד שמאל.

3. עדי התביעה נחקרו. המומחים הרפואיים לא זומנו להיחקר. בתום שמיעת הראיות ולאחר הפסקה, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.

    

   שאלת האחריות

4. התובע הצהיר כי ביום התאונה, בשעה 16.00 לערך, יצא מביתו והלך לכיוון רכבו יחד עם חברו בשם אסף נגר (ס' 3.5 לתצהירו). לדבריו, "במדרכה היה מכסה קבוע של ארון תקשורת או ארון בזק. המכסה בולט מעל המדרכה ונוצר הפרש גבהים בינו לבין המדרכה... תוך כדי הליכה, רגלי השמאלית נתקלה בקצה המכסה הבולט ואני הוטחתי קדימה ונפלתי את המדרכה תוך שאני מנסה לבלום הנפילה בשתי ידיים. כתוצאה, נפגעתי בשתי הידיים ובעיקר בכף יד שמאל בה נגרם לי שבר" (ס' 6-8 לתצהירו).

5. גרסה זו של התובע עולה בקנה אחד עם העדות שמסר בדיון המקדמי: "יצאתי מהבית, אני וחברים לכיוון הרכב שלי ונתקלתי במכסה שאני מציג בתמונה (מסומנת/1), המקום הוא ליד הבית. היינו בדרך לרכב שלי, נתקלתי בזה ונפלתי קדימה על שתי הידיים והתרסקה לי יד שמאל" (פ' 12.5.14 ע' 1 ש' 9-12). יוער כבר עתה, כי אין בעיני מקום להיתפס לביטוי "חברים", חלף חבר (ר' טיעון ב"כ הנתבעת בפ' מיום 11.1.2015 ע' 5 ש' 19-18). התובע העיד: "אמרתי חברי, זו כנראה טעות הקלדה" (שם, ע' 2 ש' 16). כך או אחרת, ענין זה מצוי בשוליים, ואינו פוגע באמינות הגרסה.

6. מצאתי שגרסת התובע היתה עקבית לכל אורך הדרך: כך, בס' 3.ב' לכתב התביעה תיאר את הפרש הגבהים שנוצר בין המכסה הבולט לבין המדרכה; בס' 4.ב' לכתב התביעה תיאר שנתקל בקצה המכסה ונפל ארצה, תוך שהוא בולם את הפגיעה בכפות ידיו. גם בחקירתו הנגדית בבית המשפט שמר על עקביות כאשר סיפר: "נפלתי קדימה, איבדתי קצת הכרה ואז אסף המשיך קצת ללכת, הוא לא הבין מה קרה, ואז התחלתי לצעוק, הוא הולך מטר וחזר לעזור לי לקום והוא ראה את היד שלי שממש התעקמה" (פ' מיום 11.1.2015 ע' 1 ש' 28-29). התובע תיאר את כיוון הליכתו ביחס למכסה הבולט "בכיוון החץ שבתמונה [ת/1]" (שם, ש' 21-22).

7. בתמונה ת/1 רואים מכסה מרובע הבולט מעט בקצהו, בבליטת ברזל המוגבהת במספר סנטימטרים מעל גובה המדרכה. למען הסדר הטוב יצוין כי גרסת התובע מופיעה בעקביות גם בתחשיב הנזק שהגיש – ס' 2 לתחשיב.