ת"א 51966-11-11 לוי טנטאווי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") ליד איגוד חברות הביטוח בישראל

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן "החוק").

2.התובע רווק יליד 20.5.1972, היה מעורב בתאונת דרכים-עבודה, ביום 12.12.2005, בהיותו בן 33.5 שנה. הרכב (הקטנוע) בו נהג במועד התאונה היה רכב בשירות המעביד.

3.ממקום התאונה פונה התובע לבית חולים איכילוב, שם אובחן אצלו שבר בברך שמאל. השבר קובע, וביום 14.12.2005 הוא הועבר, לבקשת משפחתו, לבית חולים רמב"ם כשרגלו השמאלית מקובעת בסד גבס אחורי. ביום 22.12.2005 הוא עבר ניתוח שחזור פתוח וקיבוע פנימי עם מתכות, וביום 6.1.2006 שוחרר לביתו.

4.ביום 27.3.2006 אושפז התובע בבית חולים רמב"ם לצורך מניפולציה סגורה בברך שמאל, ושוחרר לביתו ביום 29.3.2006.

5.ביום 3.5.2006 אושפז התובע בבית חולים רמב"ם לצורך מניפולציה פתוחה והוצאת המתכת מברך שמאל, ושוחרר לביתו ביום 14.5.2006.

בעקבות התאונה, אושפז התובע לסירוגין לתקופה כוללת של 41 יום.

6.המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובע נכויות זמניות, וכן נכות צמיתה בשיעור של 27% בגין הגבלה ביישור הברך, החל מיום 1.4.2007.

קביעה זו מהווה קביעה על פי דין לפי סעיף 6(ב) לחוק.

בנוסף הפעיל המוסד לביטוח לאומי את תקנה 15 במלואה, ונכותו המשוקללת של התובע הועמדה על שיעור של 41%, החל מיום 1.4.2007.