ת"א 51823-05-10 עופרי ואח' נ' רוזן מרכז יהלומים תל אביב בע"מ ואח'

1.התובענה וזו-שכנגד עוסקות בנכס-מקרקעין, המצוי ברחוב לינקולן 18 בתל אביב-יפו. הנתבעת (התובעת-שכנגד) היא בעלת הנכס והתובעים מפעילים בו, בשכירות, בית-מאפה בשם "קיורטוש". בדיון מיום 10.2.2013 עיגן בית-משפט זה (השופט עודד מאור), בפסק-דין חלקי, הסכמה שאליה הגיעו הצדדים. בכל הנוגע לעתידה של מערכת-היחסים בינם, הוסכמו פרטים שאינם מעניננו עתה. אשר לעבר הוסכם על אלו השתיים: (א) שיעורם של דמי-שכירות בגין הנכס, שהיה על התובעים לשלם עד ליום 11.3.2013, ייקבע בידי רואה-חשבון מומחה, שבית-המשפט ימנה; (ב) את שיעורם של דמי-שכירות בגין מחסן, הצמוד לבית-העסק, יקבע בית-המשפט. כך הוכתבה ההסכמה לפרוטוקול:

"3. מוסכם ביננו כי לגבי מחלוקות העבר, היינו לתקופה של תחילת השכירות מיום 13.3.07 ועד ליום 11.3.13, תערך בדיקה ע'י רו'ח, בדיקה סופית ומוחלטת שתחייב את הצדדים, לגבי הסכומים שהיה על התובעים לשלם לנתבעת בהתאם להסכם השכירות, בניכוי התשלומים שבוצעו בפועל. מוסכם בינינו כי על אף האמור בסעיף 22 להסכם השכירות, הריבית שייחשב רו'ח ביחס לפיגורים בתשלומים, ככל והיו, תעמוד על 2/3 ריבית הפיגורים שהייתה קבועה בבנק הבינלאומי באותה תקופה. המומחה יחשב את התשלומים מהמועד שאותם היה צריך לשלם, ועד מועד התשלום בפועל, וככל שלא היה תשלום עד למועד 11.3.13.

4. מוסכם בינינו כי רו'ח מטעם בית המשפט לא יחשב את קנס הפיגורים בסך 400$ ליום בגין אי תשלום במועד.

5. מוסכם בינינו כי כל הקשור לדמי השכירות ביחס למחסן, בית המשפט יקבע כעת את שיעור דמי התשלום ביחס למחסן, ככל ואלה יקבעו, וסכום זה ישולם אם יקבע בתוך 10 ימים מהיום.

6. מוסכם בינינו כי כל תשלום שיקבע על ידי רואה החשבון ישולם על ידי התובעים בשני תשלומים, האחד 10 ימים לאחר קבלת חוות דעתו של רואה החשבון, והשני, בחלוף 30 ימים לאחר מכן.

...

8. אנו מבקשים לתת תוקף של פסק דין להסדר ומבקשים להורות על החזרי האגרה" (פרוטוקול, מעמ' 6, ש' 27).

2.בו-בדיון מינה בית-המשפט למומחה את רואה-החשבון מיכאל ויצמן. המומחה התבקש למסור את חוות-דעתו בהתאם למוסכם. הוסיף בית-המשפט וקבע: "רואה החשבון אף יערוך חישוב נוסף בו לא יכלול את חשבונית מס' 27942 מיום 31.07.08 כתשלום על חשבון דמי השכירות לנכס נשוא התיק, ולחישוב נוסף יכלול אותה כאילו המדובר בתשלום דמי השכירות לנכס, בחישוב נוסף נפרד" (שם, בעמ' 7, ש' 31-29). לאמור, המומחה התבקש להציג בחוות-דעתו שתי חלופות – חוב-השכירות לנכס בניכוי תשלום מיום 31.7.2008; והחוב בצירוף התשלום הזה. לבסוף נקבע:

"לאחר שתתקבל חוות דעת המומחה, שתוגש בתוך 30 ימים מקבלת שכר טרחתו על ידי הצדדים, יתייצבו הצדדים לבית המשפט על מנת שיוכלו לטעון לעניין דמי השכירות לגבי מחסן ויינתן פסק דין לעניין זה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט... אני מורה על החזר האגרות בתיקים כדין" (שם, בעמ' 8, ש' 3-1 וש' 9).

3.אך מובן, ואיש מן הצדדים לא טען אחרת, כי נוסחו הסופי של פסק-הדין שיקף את הסכמתם העדכנית. מטעמו של משרד רואי-החשבון ויצמן ושות' הופקדה על הכנתה של חוות-הדעת רו"ח חמוטל כהן. היות שאיש לא הלין גם על כך, אין מחלוקת כי רו"ח כהן היא המומחית מטעמו של בית-המשפט, במינוי מוסכם כאמור. לאחר שפנתה אל הצדדים ונתקלה בעמדות סותרות, פנתה המומחית לבית-המשפט בבקשת הבהרה לענינם של מרכיבים בחישוב. בית-המשפט, בהחלטה מיום 21.5.2013, הבהיר את הנדרש, לא לפני שהונחה בפניו עמדתה של הנתבעת לאמור: "הסכמת הצדדים כפי שאף משתקפת מפרוטוקול הדיון מיום 10.02.13 מדברת בעד עצמה (סעיף 3 להסכמת הצדדים...)" (הודעה מיום 9.4.2013. האמור בסוגריים שבציטוט – במקור).

4.המומחית הגישה לבית-המשפט את חוות-דעתה בתאריך 20.6.2013. בתאריך 14.7.2013 הודיעה הנתבעת לבית-המשפט כי היא העבירה למומחית שאלות הבהרה. את כוחה לעשות כן עיגנה הנתבעת בתקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המתירה לבעל-דין "לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו". בהודעתה לבית-המשפט כללה הנתבעת גם בקשה "למחיקתו לחלוטין" של חלק מחוות-דעתה של המומחית, שעל האמור בו היא חלקה. או-אז אף הודע לבית-המשפט כי הנתבעת "שומרת על זכותה לחקור את המומחית". ביום 25.8.2013 העבירו גם התובעים שאלות הבהרה למומחית. בתאריך 3.9.2013 שבה המומחית ופנתה לבית-המשפט בבקשה להבהיר דבר באשר לאופן החישוב, והחלטה מַבהירה ניתנה. אז גם דחה השופט מאור את בקשת הנתבעת למחיקתו של חלק מחוות-דעתה של המומחית, בפרט מן הטעם שזו חרגה מגדרן של שאלות-הבהרה.