ת"א 51820-02-15 מזרחי נ' א.ע. ליעם נכסים בע"מ ואח'

1.ביום 31.3.2016 במסגרת דיון בתיק ע"ר 35683-12-15 ובהתאם להסכמת הצדדים הורה בית המשפט (כב' השופטת ה' אסיף) על מינוי רו"ח יניב בוחניק כבודק בתיק, בהתאם לתקנות 123-124 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט הורה לרואה החשבון לבדוק את כל פעילות הנהלת החשבונות של השותפות בטווח שממועד רכישת משאבת חול ועד מכירתה, ובכלל זה לבדוק את התאמת הנהלת החשבונות לטבלת הכנסות והוצאות שנערכה על ידי הנתבעת 1 ולכרטסת התובע אצל הנתבעת 1 וכן לבדוק אם כל הוצאה ומע"מ בגינה וכל הכנסה ומע"מ בגינה זוכו ונוכו בשותפות ולציין את כל התקבולים המופיעים בהנהלת החשבונות בגין מכירת המשאבה. בית המשפט הורה כי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 תיחשף בפני רואה החשבון, אך לא בפני התובע והסמיכה את רואה החשבון הבודק לשמוע טענות וראיות כל צד ביחס לטבלה ולכרטסת.

2.החלטת בית המשפט התבססה על הסכמה שהוכתבה לפרוטוקול בדקדקנות יתירה על ידי באי כוח בעלי הדין, כמפורט בפרוטוקול מיום 30.3.2016.

3.ביום 29.9.2016 הוגשה חוות דעת המומחה. כמפורט בחוות הדעת, בהכנת חוות הדעת בחן הבודק, בין השאר, את כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 לשנים 2013-2016, טבלת הכנסות והוצאות השותפות שנערכה על ידי מנהלת החשבונות של הנתבעת 1, פירוט הכנסות השותפות והוצאותיה כפי שנמסר מהנתבעת 1 לתובע, חשבוניות בגין רכישת חול והובלתו, דוח כספי מבוקר של הנתבעת 1 ומסמכים נוספים. המומחה סיכם את הכנסות השותפות, (פרק ב' לחוות הדעת), את הוצאותיה (פרק ג') את ההשקעות ברכישת המשאית ומשאבת החול ואת התמורה שהתקבלה ממכירתן ואת ההוצאות הנלוות (פרק ד'). המומחה סקר הוצאות שנדרשו על ידי הצדדים ללא אסמכתאות, אשר לא נלקחו על ידיו בחשבון בתחשיב המסכם (פרק ה'). הבודק בחן את ההתחשבנות מול התובע והבחין בין הוצאות שיוחסו לתובע ונרשמו בהנהלת החשבונות של הנתבעת 1, ולכן נכללו בתחשיב, לבין הוצאות שהתובע טען להן אולם לא נרשמו בהנהלת החשבונות של החברה ולכן לא נלקחו בחשבון בתחשיב (פרק ו' לחוות הדעת). כמו כן, בדק המומחה את התחשבנות המע"מ, וזיכה את התובע במחצית מהחזרי המע"מ שעמדו לזכות הנתבעת 1 בגין פעילות השותפות. בסיכום חוות הדעת ערך הבודק המומחה תחשיב אשר ממנו עלה כי לזכות התובע עומדת יתרת תשלום בסך 83,364 ₪.

4.בישיבת קדם המשפט ביום 27.11.2016 הודיע ב"כ הנתבעים כי יש לו השגות על מסקנות הדוח כמו גם טענות "חיצוניות לדוח" וביקש כי יותר לו לשלוח שאלות הבהרה למומחה. ב"כ התובע הודיע לפרוטוקול כי ככל שבית המשפט ייענה לבקשת הנתבעים למשלוח שאלות למומחה יעמוד על זכותו לשלוח גם שאלות מטעמו למומחה.

5.ביום 11.12.2016 העביר ב"כ הנתבעים רשימת נושאים אשר בגינם מבוקש לשלוח שאלות הבהרה למומחה ונושאים שבהם קיימות טענות בפי הנתבעים בהתייחס לחוות דעת המומחה. באותו יום הוגש גם פירוט טענות מטעם התובע. לאחר מכן הוסיפו הצדדים והמציאו תגובותיהם. ביום 3.1.17 פירט גם ב"כ התובע רשימת שאלות שאותן ביקש להציג למומחה אם בית המשפט ייעתר לבקשת הנתבעים להציג למומחה שאלות. ב"כ התובע הגיב על הודעת התובע ביום 12.1.2017.

6.באשר לנושאים שפורטו בהודעת ב"כ הנתבעים מיום 11.12.16, יפורט כדלקמן:

(1) סך 5,000 ₪, בגין שירותים שהתובעת זכאית לקבל על פי הסכם פשרה מול חברת בר – כיוון שעניינו של סעיף זה בהטבה שאותה קיבלה הנתבעת 1 במסגרת הסכם פשרה בהליך גישור, אין לקבל את הטענה כי הנתבעת לא ניצלה ואף אין לה אפשרות לנצל את ההטבה. הסכמתה להטבה זו במסגרת הליך הגישור עם חברת בר מקימה חזקה כי הטבה זו היא בת ניצול, שכן אחרת, לא היתה הנתבעת מסכימה לקבלה. מטעם זה אין להתיר שאלת הבהרה למומחה בנקודה זו.

(2) לעניין הוצאות אשר נדרשו ללא אסמכתאות, כמפורט בפרק ה' לחוות הדעת, טוענים הנתבעים כי לאחר עבודה מאומצת אותרו אסמכתאות אלה והנתבעים מבקשים להמציאן למומחה בשלב זה. לא מצאתי מקום להיענות לבקשת הנתבעים בנקודה זו וזאת מן הטעמים הבאים:

(2.1) ראשית, עניין זה אינו בבחינת שאלת הבהרה למומחה אלא בקשה להמציא חומר נוסף בפני המומחה. עניין זה חורג ממסגרת תקנות 123-124 לתקנות סדר הדין האזרחי וגם מהחלטת בית המשפט בעניין מינוי הבודק.

(2.2) המצאת חומר נוסף בשלב כה מאוחר חוטאת גם להסכמת הצדדים, אשר עמדה ביסוד מינוי המומחה ועיקרה היה קביעת פרוצדורת בדיקה אובייקטיבית ומקצועית וצמצום הליכים מיותרים. הנתבעים לא הצביעו על טעם כלשהו לאי הצגת מסמכים אלה בפני המומחה בשלב מוקדם יותר וקבלת הבקשה בשלב מאוחר זה תהיה כרוכה בסרבול מיותר, מה גם שאינה מעוגנת בהסכמת הצדדים כפי שהובאה בפני בית המשפט.