ת"א 51799-09-14 בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

1.החלטה בבקשה שיורה בית המשפט למשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש למקרה בו תידחה התביעה בהתאם לתקנה 519.

2.נימוקי הבקשה – בשני מישורים, ואף יש ביניהם זיקה ברורה. נטען שלא יוכל המשיב, לגרסתו הוא, לשאת בכל הוצאה שתיפסק לחובתו אם תידחה התביעה [ראה סעיף 4 לתגובתו לבקשה לפיו מעיד המשיב על עצמו שהוא מצוי בקשיים כספיים; וראה החלטות ההוצאה לפועל בהתבסס על חקירת יכולתו של המשיב שגם הן מצביעות על מצבו העגום - צורפו כנספח לבקשה].

3.ומהותית נטען, שכתב התביעה בעייתי, לגופו, וכפתיח לדברים אליהם אשוב בהמשך, שימת לב לסעיף 2 לכתב התביעה המצביע על כך שהתובע הוא זה שלווה כספים מהנתבע: בפנינו, אפוא, לווה התובע את המלווה.

4.על פני הדברים ראוי לאשר צו להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, וזאת כתנאי להמשך ההליכים. להלן טעמי.

א. ראשית הפרשה, על פי סעיף 1 לכתב התביעה גופו, בקשר שהתהווה בין הצדדים סמוך לשנת 2002.

ב. בין הצדדים התנהלו כבר הליכים קודמים (ת"א 44018-01-11), ואלה הסתיימו בזכיית המשיב אשר, לאחר שלא הצליח לגבות את המגיע לידיו, אף נאלץ לשים פעמיו ללשכת ההוצאה לפועל.

ג. קודם שאמשיך אוסיף, שישאל השואל, האם, מכל מקום, לא מוצו כבר טענות המשיב כלפי המבקש באותו הליך שהתנהל בין השניים, ואולם, לעת הזאת, אין בפניי תמונת מצב מלאה במישור זה, ולפיכך אניח לשאלה זאת.

ד. במסגרת לשכת ההוצאה לפועל נחקר המשיב בדבר יכולותיו הכספיות; החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 25.2.2013 בפני, וזו הגיעה למסקנה שבפניה חייב כבן 77, הכנסתו, כ – 1,800₪ מקצבת זקנה, וניתן כלפיו צו חיוב לתשלומים לטובת המשיב על סך של 300 ₪ לחודש בתיק זה. בתוך כך נקבע שפסיקה זו היא לצד צו תשלומים נוסף, על סך של 400 ₪ לחודש, במסגרת תיק שנפתח כלפי המשיב על ידי אחר.

ה. ולאחר כל זאת, בפני בית המשפט, תגובת המשיב, שבסעיף 5 מעיד על עצמו במו פיו, שהוא מחוסר אמצעים כספיים.