ת"א 51573-05-16 פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

ביום 13.11.17 הוגשה בקשה לעיון חוזר (להלן: "הבקשה") בהחלטת בית המשפט מיום 6.11.17 במסגרתה נקבע, כי אין מקום למינוי מומחה התחום הפסיכיאטרי וזאת לאחר שלא הוצגה ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי בתחום זה.

בבקשה נטען כי בהחלטת בית משפט מיום 6.11.17 לא מונה מומחה בתחום הפסיכיאטרי לאחר שהוצג רק מסמך בודד אולם עיון במסמכים מלמד כי המבקשת מתלוננת על מצוקה נפשית תקופה ממושכת. כבר בפתח הדברים יצוין, כי לבקשה לעיון צורפו מסמכים רפואיים נוספים שלא בא זכרם בבקשה המקורית למינוי מומחה רפואי ומכאן שמוטב היה לציין עניין זה באופן מפורש בבקשה לעיון חוזר.

ב"כ הנתבעת, טוענת בתגובה לבקשה, כי אין כל הליך לעיון חוזר על פי התקנות וכי התיעוד הרפואי שצורף לבקשה אינו עולה כדי ראשית ראייה.

החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה-בית-דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה. נסיבות חדשות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית פותחות פתח לשינויה על-ידי הערכאה שנתנה אותה. אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה שיסודה בטעות (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פד נו(4) 505, 508(2002)).

התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה וכן לבקשה למינוי מומחים מיום 26.7.17 נעדר תיעוד רפואי הקשור לתחום הפסיכיאטרי, למעט המסמך אחד הנזכר בהחלטתי מיום 6.11.17 (מסמך שנרשם ע"י עו"ס, הגב' אסנת כהן). בנסיבות אלה ולאחר שלא מצאתי ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, נדחתה הבקשה.

לבקשה לעיון חוזר, צורף תיעוד רפואי שלא הועמד לעיונו של בית המשפט קודם לכן ובנסיבות אלה יש מקום לבחון את הבקשה פעם נוספת לאור המסמכים הרפואיים הנוספים. ממסמך רפואי מיום 28.8.16 עולה, כי התובעת פנתה לקופ"ח והתלוננה בין היתר על חרדות בזמן נהיגה מאז קרות התאונה (ראה נספח א' בבקשה לעיון חוזר).

ממסמך רפואי מיום 14.3.17 עולה, כי התובעת נבדקה במרפאת עור בבית החולים "מאיר". התובעת הופנתה למרפאת עור גוף-נפש על מנת לשלול רקע נפשי למחלת העור.