ת"א 51572-08 דיקשטיין ואח' נ' פרופיט תעשיות בניה בע"מ ואח'

בפני בקשת מבקשות לעיכוב ביצוע של פסק הדין אשר ניתן על ידי ביום 11/8/14 עד להכרעה בערעור שעתידות המבקשות להגיש. להלן - "פסק הדין".

במסגרת פסק הדין התקבלה במלואה תביעה שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשות ואלו חוייבו לשלם למשיבה את סכום התביעה בצירוף ריבית והצמדה. על פי חישובי המבקשות עומד הסכום נכון למועד הגשת הבקשה על כ – 2 מיליון ש"ח (להלן: פסק הדין).

הטענה העיקרית עליה מבססות המבקשות את בקשתן הינה כי המשיבה הינה חברה שאינה פעילה ,אין ברשותה נכסים ומכאן שקיים חשש לנזק בלתי הפיך למבקשות למקרה בו יתקבל הערעור אשר יוגש. שכן ככל המשיבה תעביר את הכספים לבעלי מניותיה, לא תוכל המשיבה להשיב למבקשות את הסכומים ששולמו לה ,היה ויתקבל הערעור ופסק הדין יבוטל.

טענות נוספות אותן מפרטות המבקשות במסגרת הבקשה, נוגעות לסיכויי הערעור ולמצבן הכלכלי של המבקשות אשר בעטיו, ביצוע תשלום הסכום שנפסק בפסק הדין עלול להביא לקריסתן .

כלל הוא ,כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. הרציונאל - על מנת לאפשר לזוכה ליהנות מפירות זכייתו.

עיכוב ביצוע של פסק דין מהווה חריג לכלל .

על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח כי מתקיימים שני תנאים מצטברים [ראו ע"א 740/82 גבריאלי נ' מילצ'ן, פ"ד לז(1) 90 (1986); ב"ש 894/85 מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד לט(3) 525 (1985)].

הראשון, נוגע לסיכויי הערעור .שכן היה וסיכויי הערעור להתקבל נמוכים ביותר, הרי שהכף תיטה לעבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע.

התנאי השני ,הוגדר בפסיקה כ"מאזן הנוחות" . תנאי זה עוסק בקושי הקיים להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור שהוגש [ראו: ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם טרולו ישראל בע"מ (פורסם בנבו) וכן ע"א 1419/12 ש. אנפה בע"מ נ' אם דבליו זנדר פסיליטו בע"מ (פורסם בנבו).

פסק הדין נשוא הבקשה והחלטתי דנן הוא פסק דין כספי. בכגון דא, הרי שככל שהמשיב בבקשה לעיכוב ביצוע הינו אמיד, הרי שהחשש מפני הקושי בהשבת המצב לקדמותו הינו נמוך. במקרה זה סיכוייה של הבקשה לעיכוב לביצוע להתקבל הינם קלושים. כך הוא הדבר כאשר המשיב הינו המדינה או תאגיד בנקאי.