ת"א 51539-03-15 עפוני נ' סח

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 13.1.16.

התובע (להלן: המשיב) הגיש נגד הנתבע (להלן: המבקש) תביעה כספית על סך של 40,000 ₪.

בהתאם לכתב התביעה, בין המבקש למשיב נחתם הסכם מכר ביום 21.7.13, לפיו מכר המשיב למבקש מגרש בשטח 857 מטר מחלקה 7 בגוש 19345 מאדמות כפר עראבה (להלן: ההסכם).

בהתאם להסכם הנ"ל, המגרש נמכר תמורת הסכום של 180,000 $ (סעיף 8.1 להסכם), כאשר במעמד החתימה על ההסכם ישולמו סך של 30,000 $, סך של 90,000 $ ישולמו בשישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויתרת הסכום בסך 60,000 $ ישולמו לידי המשיב על ידי אספקת חומרי בניין (סעיף 8.2 להסכם). עוד נקבע, כי צד המפר את ההסכם ישלם לצד האחר סך של 25% מהתמורה הקבועה בהסכם (סעיף 11 להסכם).

על אף האמור, כך נטען בכתב התביעה, מתוך סכומים אלה הסכום היחידי ששולם בזמן הוא סך של 30,000 $ ,ואילו כל יתר התשלומים שולמו באיחור ניכר, כך שהמבקש מעולם לא עמד בלוח הזמנים שקבעו הצדדים לתשלום התמורה . זאת ועוד, נטען, כי חומרי הבניין שסופקו למשיב אינם שווים לסכום המוסכם, ולפיכך, נותרה יתרת חוב שעל המבקש לשלם לו. בנוסף, בשל ההפרות הנטענות, נטען, כי יש לחייב את המבקש לשלם למשיב את הפיצוי המוסכם.

המבקש הגיש כתב הגנה מטעמו, בו הכחיש את טענותיו של המשיב וטען כי הוא שילם את כל הסכומים במועד, ואם היה איחור בחלק מהתשלומים, האיחור היה לתקופה קצרה ובהסכמתו של המשיב. כמו כן, המבקש טען, כי הוא סיפק למשיב חומרי בניין בהתאם לשווי המוסכם בין הצדדים. ועוד, נטען, שהמשיב הוא זה שהפר את ההסכם ולא קיים את התחייבותו הקבועה בסעיף 4 להסכם , שלפיה על המשיב להעביר את הממכר על שמו של המבקש בלשכת רישום המקרקעין תוך ארבעה חודשים מיום חתימת ההסכם.