ת"א 51500-01-12 ג' נ' ג'

רקע

1. התובעת ("ר'") היא בתם של המנוח י' ג' ("המנוח") ושל אלמנתו, צ' ג' תבדל"א ("צ'"). הנתבעת ("ע'") היא גיסתה לשעבר של ר' וכלתם לשעבר של המנוח ושל צ'. ע' רשומה כבעלים של דירה ברחוב העלייה 19א בת גלים, חיפה, הידועה כחלקה 34/5 בגוש 10919 ("הדירה") ותביעתה של ר' היא לאכוף על ע' התחייבות שנתנה האחרונה ביום 19.4.07 להעביר את הזכויות בדירה ללא תמורה לר'. ע' מצדה הגישה נגד ר' ונגד צ' והמנוח תביעה שכנגד שבה היא עתרה לביטול התחייבותה להעביר את הזכויות בדירה, ובנוסף, לתשלום סכום של 300,000 ₪ המורכב, כך נטען בתביעה שכנגד, מיתרת חוב הלוואת המשכנתא הרובצת על הדירה ומתשלומי חוב המשכנתא שבהם נשאה ע' בתקופה של שבע השנים שקדמו להגשת התביעה שכנגד.

    

2. כפי שעוד יוסבר בחלק אחר של פסק הדין, הדירה נרכשה בשנת 1997 על פי חוזה שנחתם בין המנוח לבין בעליה הקודמים של הדירה, אולם מסיבות שגם הן תוסברנה נרשמה הדירה ביום 10.8.04 בשמה של ע', שבאותה עת הייתה נשואה לא' ג' ("א'"), בנם של המנוח ושל צ'. המנוח וצ' התגוררו בדירה מיום רכישתה, וצ' מתגוררת בה גם בעת כתיבת פסק דין זה. ביום 15.1.12 שלח עו"ד ע' ירון בשמה של ע' מכתב דרישה לפינוי הדירה, בנימוק שע' היא הבעלים היחיד של הדירה וכי הם משתמשים בדירה מבלי שהם משלמים עבורה, ולכן עליהם לפנותה לאלתר. על רקע זה הגישה ר', ביום 26.1.12, את התובענה הנוכחית ואתה בקשה לצו מניעה זמני שימנע מע' לנקוט נגד המנוח וצ' צעדים לפינוים מהדירה. ביום הגשת הבקשה ניתן צו ארעי עד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, ובדיון שהתקיים ביום 2.4.12 הסכימו הצדדים שהצו הארעי יעמוד בתוקפו עד שיינתן פסק דין בתובענה. לאחר מכן נעשו במשך תקופה ממושכת ניסיונות להביא את הצדדים לכלל הסדר שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית, אלא שכל אלה עלו בתוהו, ובסופו של דבר התברר שאין מנוס מבירור ההליך עד תומו.

    

3. הערת רקע נוספת, שכפי שיוסבר לא ניתן להפריז בחשיבותה, נוגעת להתפתחות שחלה לאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים ולפני שניתן פסק הדין. כפי שהסתבר, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ("הבנק"), שלטובתו נרשמה משכנתא על הדירה להבטחת פירעון הלוואה שנטלו ע' וא', פתח בהליכי מימוש המשכנתא על רקע העובדה שע' חדלה לשלם את תשלומי החזר הלוואת המשכנתא (תיק הוצל"פ 500710-11-15 בלשכת ההוצל"פ בחדרה). בגדר הליכי המימוש עתר הבנק וקיבל צו לפינוייה של צ' מן הדירה, וביום 9.6.16 עתרה ר' לצו מניעה כנגד הפינוי. ביום הגשת הבקשה הוריתי על קיום דיון ביום 14.6.16, בהשתתפות כל הצדדים בהליך זה ובאי כוחם וכן גם באי כוח הבנק. לדיון התייצבו באי כוח הצדדים בהליך וכן ר' וצ', באת כוח הבנק וכן עורכת דין הגב' ח' שווקי, שלדבריה היא מייצגת את ר' ואת צ' בהליך מימוש המשכנתא. בא כוחה של ע' הודיע כי כפי שנמסר בהודעה שהוגשה קודם לכן לבית המשפט, באי כוחה אינם מייצגים אותה בעניין כלשהו הנוגע להליכי מימוש המשכנתא. בתום הדיון העליתי בפני הצדדים מתווה אפשרי לפתרון הבעיה שנוצרה, והוריתי על קיום דיון נוסף בהשתתפות כל הצדדים ובאי כוחם ביום 14.7.16. בדיון הסכים בא כוח הבנק שהליכי מימוש המשכנתא יעוכבו לפרק זמן מסוים, על מנת לאפשר לר' להגיע להסדר עם הבנק בנוגע לפירעון יתרת הלוואת המשכנתא. אציין, שעל אף הוראתי בתום הדיון מיום 14.6.16, ע' לא התייצבה גם לדיון זה. ביום 1.8.16 הגישו באי כוח הבנק הודעה לבית המשפט, שאליה צורף כתב התחייבות החתום בידי צ' ור', שבו הן התחייבו לפרוע את התשלומים השוטפים של הלוואת המשכנתא. על יסוד התחייבות זו, ועל יסוד הפקדת סכום של 47,000 ₪ שר' שילמה לפירעון חוב הפיגורים בהלוואת המשכנתא, הסכים הבנק לעכב את הליכי המימוש עד למתן פסק דין בתיק זה. ביום 2.8.16 הגישו באי כוחה של ע' הודעה שניתן היה להסיק ממנה את תמיהתה של ע' נוכח ההתרחשויות בכל הנוגע למעורבות הבנק בהליך זה, ולהודעה בדבר הסדר שהושג אתו בעניין פירעון הלוואת המשכנתא. בין השאר, צוין בהודעה שלע' לא ניתנה הזדמנות להשמיע את דברה בנושא זה.

    

   הראיות

    

4. מטעם ר' העידו היא עצמה (תצהיר עדותה – ת/9), צ' (תצהיר עדותה – ת/11) וכן מ' בטיטו ("בטיטו"), שיחד עם גב' נ' אילון ("אילון") היה בעליה הקודמים של הדירה. אילון זומנה אמנם למתן עדות, אולם בדיון שהתקיים ביום 11.1.16 הסכימו הצדדים שאין צורך בעדותה. בנוסף, העידה מטעם ר' גם עורכת הדין (כתוארה אז) גב' א' טפלר ("טפלר"), שהייתה בזמן הרלוונטי עורכת הדין של ר'. עדותה של טפלר נמסרה בעל-פה בישיבת יום 11.1.16, ובתום עדותה טען בא כוחה של ע' שהמסמכים שעליהם העידה טפלר – ואשר מקצתם הוגשו גם כראיה – לא הומצאו לעיונו קודם למועד הדיון. על רקע זה הוריתי שטפלר תעמיד לעיונו של בא כוח ע' את כל המסמכים שעליהם היא העידה והוא יוכל, אם ירצה בכך, להגיש בקשה להחזיר את טפלר לדוכן העדים. ביום 26.1.16 הגישו באי כוחה של ע' בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, שבה הם טענו שטפלר לא מילאה את ההוראה בעניין העברת המסמכים לרשותם, ועל כן התקיים דיון ביום 28.2.16 שבו הסבירה טפלר שמקורו של העניין הוא בתקלה. על פי החלטתי, בתום אותו דיון היה על טפלר לשלוח את המסמכים לבאי כוחה של ע'. לאחר מכן לא הגישו באי כוחה של ע' בקשה נוספת בנוגע למסמכים שברשות טפלר, וביום 6.4.16 הם הודיעו שהם מוותרים על חקירתה של טפלר. בדומה לכך, בתום הדיון שהתקיים ביום 11.1.16 נעתרתי לבקשת בא כוחה של ע' והוריתי לרשם המקרקעין למסור לו העתק של כל המסמכים שבלשכת רישום המקרקעין הנוגעים לרישום הדירה בשמה של ע' בשנת 2004, וכן לרישום המשכנתא לטובת הבנק. מסמכים אלה נמסרו לבאי כוחה של ע' והם צורפו להודעתם האמורה מיום 6.4.16, ובהחלטתי מאותו יום סומנה אותה אסופת מסמכים כמוצג נ/2. מטעמה של ע' העידה היא עצמה (תצהיר עדותה – נ/1).

    

   דיון