ת"א 51482-07-13 עירית תל-אביב-יפו נ' רואית בע"מ ואח'

לפני בקשת נתבעים 3-4 ( להלן: "המבקשים" ) להורות בהתאם לתקנות 48 ו-143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להורות על פיצול הדיון בהליך שבפני , כך שבשלב ראשון תידון המחלוקת בין העירייה ( להלן: "התובעת" ) לנתבעים 1-2 ( להלן: "המשיבים" ) ובשלב שני, תתבררנה אחריותם של המבקשים.

לטענת המבקשים, למרות שהמבקשים צורפו כנתבעים , המחלוקת שבכותרת הנה בין התובעת ומשיבים ולתובעת אין כל ויכוח עמם, כפי שטענה בכתבי הטענות. בנסיבות אלה כהגדרתם , טבעי לפצל את הדיון.

המשיבים בתגובתם מתנגדים לפיצול הדיון בהעדר כל הצדקה עניינית, כהגדרתם, לניהול הליך נפרד ולשמיעת ראיות נפרדת, בעיקר לשיטתם בטענות הקשורות למבקשים. לדבריהם, המבקשים הגישו הליכים רבים, על צירופם להליך, שתי בקשות רשות ערעור, בקשות שנדחו וכעת הם מנסים ללכת בדרך של עתירה לפיצול הדיון. לטענת המשיבים, אין כל הצדקה לנהל את אותו משפט פעמיים, פעם אחת לשמוע את טענות המשיבים ופעם אחת לשמוע את טענות המבקשים. יש לנהל הליך אחד ולדון בכל הטענות במאוחד.

המבקשים בתשובתם טוענים כי למעשה אין בהתנגדות המשיבים דבר זולת הפרחת טענות תיאורטיות והתחמקות מעימותן עם העובדות הרלוונטיות, ולכן אין לקבלה.

בעניינה של הבקשה שלפני, מבוקש פיצול הדיון כך שבשלב ראשון תידונה המחלוקות בין התובעת למשיבים ובשלב השני תידון המחלוקת שבין התובעת למבקשים.

לאחר עיון בטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

המבקשים צורפו להליך שבפני בהתאם להחלטתי בבקשה לצירופם ( ולאחר דחיית הבר"ע שהוגשה ע"י המבקשים לבימ"ש מחוזי ) ולאחר ששוכנעתי כי המבקשים היו שותפים של משיב 2 להפעלת החניון ולכן צירופם נדרש לצורך הכרעה בשאלת החיוב בארנונה .

פיצול הדיון יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ויסרבל את ההליך, שכן מדובר במחלוקת אחת בה נדון חיוב הנתבעים בחוב ארנונה לתובעת כך שאינני מוצאת סיבה לדון תחילה בשאלת חיוב המשיבים ורק לאחר מכן בשאלת חיוב השותפים האחרים להפעלת החניון בתשלום חוב הארנונה.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.