ת"א 51464-08-10 פרייטג נ' ויין ואח'

המחלוקת, בתמצית

1.התובע הינו עורך דין המנהל משרד עורכי דין בתל אביב. אין מחלוקת כי בין הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") לבין התובע הייתה קיימת היכרות וחברות ארוכת שנים של מעל 30 שנה. הנתבע היה בעל מניות ו/או ניהל את הנתבעת מס' 2 (להלן: "פיצ'טרי", בעניין מעמדו של הנתבע בפיצ'טרי ישנה מחלוקת כפי שיבואר להלן). פיצ'טרי הינה חברה בע"מ אשר התאגדה בהתאם לחוקי איי הבתולה הבריטיים לצורך פרויקט ורשה, על עיקריו אעמוד להלן.

2.בשנת 2001 או בסמוך לכך הצטרף התובע כמשקיע/מלווה בפרויקט ורשה. אין מחלוקת כי התובע שילם סכום של 100,000$; אין מחלוקת כי בשנת 2006 או בסמוך לכך קיבל חזרה לידיו התובע סך של 114,000$. המחלוקת בין הצדדים הינה האם התובע זכאי לסכומים נוספים בגין חלקו בפרויקט ורשה, אם לאו, וכן האם יש יריבות ישירה בינו לבין הנתבע, אם וככל שמגיעים סכומים נוספים.

3.בעוד שהתובע טוען כי ההתקשרות בפרויקט ורשה נעשתה ישירות בינו ובין הנתבע, ומכאן היריבות הישירה, בנוסף ולחלופין טוען התובע כי קיימת עילת תביעה אישית כנגד הנתבע מכוח מעמדו כמנהל ובעל מניות של הנתבעת, הרוח החיה בפרויקט ורשה, אזי הנתבע טוען שלא הייתה כל התקשרות ישירות בינו לבין התובע, אלא בין הנתבעת לבין התובע, אשר אף הוא לא עמד מולה כעצמאי אלא כחלק מקבוצה וממערך חברות. זוהי שאלה אחת הדורשת הכרעה.

4.השאלה השנייה הדורשת הכרעה הינה האם בשנת 2006 או בסמוך לכך, עת קיבל לידיו התובע את הסך של 114,000$, יצא הוא למעשה מהפרויקט, כטענת הנתבעים, ולא זכאי הוא לכל רווחים נוספים מפרויקט זה, אם וככל שהיו, או שמא, כטענת התובע, התשלום שבוצע מהווה רק את החזר ההשקעה בצירוף הריבית המוסכמת (וגם זאת בחסר, לטענתו), אולם כל זאת מבלי לפגוע מזכותו של התובע לקבל דיווחים שוטפים אודות מצב הפרויקט וקבלת רווחים על-פי חלקו היחסי, אם וככל שישנם.

5.השאלה השלישית הדורשת הכרעה הינה פועל יוצא של ההכרעה בשאלה השנייה, ורק אם ייקבע שהתובע אכן זכאי לרווחים נוספים, או אז יש להידרש לתחשיבים שערכו הצדדים ונכונותם ויהיה מקום לגזור את חלקו של התובע, אם בכלל, ברווחים הנוספים. כאן גם יהיה מקום להידרש לטענת הקיזוז אשר מועלית על-ידי הנתבע לפיה התובע, אשר פעל גם כעורך דין בעסקה כפי שיתואר להלן, נטל לכיסו שלא כדין סך של 55,000$.

אלו בתמצית השאלות הדורשות הכרעה בפסק דין זה, וכעת אפנה לתאר את מבנה פרויקט ורשה.

פרויקט ורשה

6.לטענת הנתבעים, טענות שלא נסתרו למעשה, הפרויקט נשוא התובענה החל את דרכו בשנת 1999 עת פנה מר ויקטור אימבר, אזרח פולני (אימבר) לנתבע לשם איתור משקיעים בחברה פולנית בשם טאווינג (להלן: "טאווינג") שנשלטה על-ידו. בבעלות טאווינג הייתה קרקע בשטח של כ-8 דונם בוורשה (להלן: "הקרקע") שייעודה היה לתעשייה. בצמוד לקרקע היה מגרש נוסף בשטח של כ-4 דונם (להלן: "המגרש הנוסף"). בנוסף, החזיקה טאווינג ב-33.3% ממניות של חברת וואפארק, אשר פעילותה הייתה הצבת מדחנים וגביה של דמי חניה.