ת"א 51437-11-15 קסאס נ' חרזאלה ואח'

ביום 29.6.16 הגיש המבקש (נתבע 1) את הבקשה הנוכחית, לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 3.5.16.

לטענתו, פסק הדין ניתן בהעדר סמכות מקומית, שכן הסמכות היא לביהמ"ש במחוז מרכז, שם מקום מגורי הנתבעים, שם בוצעה עסקת מכירת הרכב לרבות התשלום ושם מקום עשיית השטר והמקום לתשלומו. בנוסף, המבקש טוען שכתב התביעה מעולם לא הומצא לו, וכי תצהיר המוסר שצורף לבקשה למתן פסק הדין הוא שקרי. הוא מעולם לא סירב לקבל דואר שנמסר לו, ולאור העובדה שבמסגרת עבודתו הוא מקבל דברי דואר וחותם עליהם באופן שוטף, לא סביר שסירב לחתום על דבר דואר כלשהו. את פסק הדין, טוען המבקש, קיבל לידיו רק ביום 23.6.16 וליכך הבקשה לביטול פסק דין הוגשה במועד. בנסיבות אלה טוען המבקש שדין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק, ולחלופין, לאור טענות ההגנה הטובות שיש לו כנגד התביעה, דין פסק הדין להתבטל מכוח שיקול הדעת המסור לביהמ"ש.

לאחר עיון בבקשה, וכן בתגובה ובתשובה שהוגשו בעקבותיה, אומר את הדברים שלהלן.

בניגוד להעדר סמכות עניינית, העדר סמכות מקומית אינו מהווה עילה לביטול פסק הדין שניתן, וביהמ"ש אינו מעלה טענה זו מיזמתו (ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015, עמ' 64 והמובאות שם). הגם שהמבקש צרף תצהיר לבקשתו, לפיה אינו זוכר אירוע שבו סירב לחתום על דבר דואר, וכי לאור שגרת עבודתו לא סביר שהיה מסרב לחתום על דבר דואר, נראה שיש לתת משקל רב יותר לתצהיר המוסר, שאינו בעל עניין בתביעה ובתוצאותיה, ואשר ציין שהמבקש סירב לחתום על קבלת כתב התביעה. כמו כן, רוב טענות ההגנה של המבקש אינן חזקות שכן הוא מודה שהייתה לו שותפות עסקית עם נתבע 2, וכי הרכב מושא העסקה היה בבעלותו. המבקש גם אינו מכחיש את עסקת מכירת הרכב לתובע ואת פרטיה העיקריים, ונדמה שעיקר טענותיו הן במישור היחסים שבינו לבין נתבע 2. הטענה החזקה ביותר של המבקש הינה זו הנוגעת לתקינות השטר וליכולת לחייב אותו מכוחו.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אורה על ביטול פסק הדין שניתן בכפוף לכך שעד יום 29.9.16 יפקיד המבקש בקופת בית המשפט סכום של 2,000 ₪, אשר יועברו לזכות התובע במקרה שתביעתו כנגד נתבע 1 תתקבל.

ככל שיבוטל פסק הדין, תינתן החלטה בעניין הסמכות המקומית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותקבע את התיק לעיון אצל עו"ד נורית לוי ביום 30.9.16.