ת"א 51362-05-14

בקשת נתבע 5 ["הנתבע"] לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

1. לטענת התובע, פועל תושב חברון, נפגע ב – 30.7.08 כאשר עבד באתר בחזקתה של נתבעת 1 בעלים או קבלן ראשי. במהלך עבודתו נדרש לבצע פעולות, לשם כך עלה על פיגום ונפל מגובה רב כתוצאה מקריסת הפיגום שנגרמה מפגיעת מנוף ["התאונה"]. התובע הגיש תביעתו כנגד היזמית ו/או קבלן ראשי, מנהליה והנתבע, מהנדס בניין.

2. לטענת הנתבע התביעה נגדו חסרת סיכוי שכן שימש כמהנדס שלד בלבד ואחריותו אינה משתרעת מעבר ליציבות השלד, לרבות לא על תקינות הפיגומים ועל בטיחות העבודה. ולאור דלות האמצעים של התובע והיותו תושב חוץ, לא יהיה בידיו לגבות הוצאות שייאלץ להוציא לצורך ניהול המשפט.

3. התובע מסכים שהינו דל אמצעים. לטענתו היעתרות לבקשה משמעה סתימת הגולל על תביעתו. המחלוקת נעוצה באשר לגבולות אחריותו של הנתבע ודינה להתברר במהלך המשפט. היעתרות לבקשה תפלה בינו לבין דלי אמצעים המתגוררים בארץ לאור מצב נתון שאינו בשליטתו.

4. הפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות תותר בנסיבות חריגות, לאור פגיעתה בזכות הגישה לערכאות. אחד החריגים, מגוריו של תובע מחוץ לתחום השיפוט והיעדר נכסים בארץ. עם זאת, אין מדובר בשיקול יחיד ויש לשקול בין היתר את סיכויי ההליך [ראו סיכום ההלכה ברע"א 197/15 עיזבון מנסור ואח' נ' ח'ורי ואח', פורסם בנבו].

5. התובע תושב חוץ דל אמצעים וחסר רכוש בארץ כמו גם בחברון. על מנת להפיס דעתו, אבחן את סיכויי תביעתו בהתעלם מנתונים אלה.

6. לטענת התובע קמות לנתבע חובות פיקוח על ביצוע העבודות, בטיחות בעבודה ותקינות הפיגומים. לטענתו חובות הנתבע צומחות מעצם תכנון הבנייה וחתימתו על הבקשה להיתר בנייה.

לטענת הנתבע מתמצה אחריותו בתכנון שלד הבניין ובפיקוח על יציבות הבניין, לא מעבר לכך ובפרט לא בעניין יציבות הפיגומים.

בישיבת קדם משפט הפנה התובע ל"תקנות" אך לא התמודד עם הטענות העובדתיות של הנתבע ולא הצביע על חובות חקוקות כמו גם על חובות זהירות החלות על הנתבע.