פלונית נ' עיריית אור עקיבא

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1961, בתאונה שאירעה, על פי הנטען, בדרכה ממקום עבודתה לביתה בשטחה המוניציפלי של עיריית אור עקיבא, הנתבעת.

תמצית טענות הצדדים וההליכים בתיק

1. כנטען בכתב התביעה, ביום 8.4.17 בשעת לילה, התובעת סיימה את עבודתה כזבנית בחנות בקניון 'אורות' באור עקיבא והחלה בדרכה חזרה לביתה. בעת הליכתה נתקלה רגלה של התובעת באבני מדרך משובשות והיא נפלה ונחבלה.

    

2. התובעת אובחנה כסובלת מחבלת ראש ופנים בהמשך אובחנה על ידי הרופאים בקהילה כמי שסובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder).

    

3. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. לתובעת נקבעו אחוזי נכות זמניים ולאחר מכן נקבעה לה דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף 73 4 (ב) II לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: "תקנות הנכות") .

    

4. התובעת צירפה לכתב תביעתה חוות דעת פסיכיאטר מטעמה, ד"ר פרקש הרמן, אשר העריך את נכותה בשיעור 20% לפי סעיף 34(ב)(3) לתקנות הנכות. בהמשך ההליך התובעת הגישה חוות דעת בתחום כירורגיית הפה ולסת, ד"ר דקל שילה, אשר העריך את נכותה בתחום זה בשיעור 10% לפי סעיף 73 4 ב' II לתקנות הנכות.

    

5. לטענת התובעת, האחריות לנזקיה רובצת לפתחה של הנתבעת אשר החזיקה במקרקעין באופן רשלני. התובעת ביססה את טענותיה על עוולת הרשלנות שבסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ובנוסף הפרה חובות חקוקות, בין היתר, חובות הקבועות בפקודת העיריות. עוד טענה התובעת להעברת נטל הראיה לכתפיה של הנתבעת בהתאם לסעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין.