ת"א 5133-08-15 סאלח חמיס ובניו בע"מ נ' כפידור מחצבים בע"מ ואח'

המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה לתשלום סך 177,531 ₪, סכום שלטענתה המשיבים חבים לה בגין עבודת הובלה שביצעה במסגרת התקשרות עם המשיבה 1. יחד עם התביעה הוגשה בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד. בהחלטת בית המשפט מיום 3.8.15 (כב' השופטת ר' איזנברג) ניתנו צווים כאמור במעמד צד אחד.

המשיבים הגישו בקשה לביטול צווי העיקול, וזו נדונה בפני היום כשופטת תורנית.

כידוע, משמוגשת בקשה לביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד, נדונה הבקשה לעיקול דה נובו, דהינו - "נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נא(3) 789.

התנאים למתן צו עיקול זמני הם התנאים הכלליים למתן סעד זמני כפי שהם קבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, קרי – קיום ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, הטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, מידתיות ושיקולי יושר (תקנה 362 לתקנות). בנוסף קובעת תקנה 374(ב) הוראה מיוחדת לעניין עיקול זמני, כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של הנושים שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

יש לבחון, איפוא, האם קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה והאם קיימות ראיות כאמור לקיום חשש סביר להכבדה על ביצוע פסה"ד לכשינתן, וכן את התנאים הכלליים למתן צו זמני במידה והללו מתקיימים.

לצורך הדיון בבקשה בענייננו יש להבחין בין המשיבה 1 למשיבים 2 ו-3.

אשר למשיבים 2 -3; בכל הנוגע למשיבים אלה מסקנתי היא כי אין בחומר שבפני תשתית מהימנה לכאורה המצביעה על עילת תביעה כנגדם. לפי העולה מנספח ג' לכתב התביעה, התקשרות התובעת היתה עם המשיבה 1. דומה שאין על כך מחלוקת של ממש. המשיב 3 הוא בעל המניות והמנהל של משיבה 1. המשיבה 2 אף היא חברה שבבעלותו. בכתב התביעה נטען לעילה של הרמת מסך תוך ייחוס חוב המשיבה 1 למשיבים 2 ו-3. אינני מוצאת כי הונחה על-ידי המבקש תשתית ראיות מהימנה לכאורה לביסוס עילת תביעה זו. הטענות בעניין זה נטענו בכוללניות וללא תשתית נתונים ממשית, למעט עצם קיום שתי חברות העוסקות באותו תחום בבעלות המשיב 3 ואשר רשומות באותה כתובת. נתונים כאמור לא די בהם כדי להצביע לכאורה על עילה להרמת מסך ההתאגדות, סעד שהינו בגדר חריג שאיננו ניתן אלא על בסיס תשתית נתונים קונקרטית מתאימה ולא כדבר שבשגרה (ראו למשל: ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ ואח' נ' שמואל שמעון ואח' (פורסם במאגרים) (2015), בו נקבע לאחרונה כי לא די במשרדים משותפים/אדמיניסטרציה משותפת למספר חברות בבעלות אותם בעלי מניות, על מנת להצדיק הרמת מסך). לא הוצגו בענייננו נתונים שיש בהם להצביע על זהות כלכלית מהותית בין החברות, על פעולה כלשהי לריקון המשיבה 1 מנכסיה או כל פעולה אחרת העשויה להצדיק הרמת מסך. לנוכח זאת, לשלב הנוכחי לא ניתן לקבוע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה של הרמת מסך נגד משיבים 2 ו-3. משכך, אין צורך לדון ביתר התנאים לבקשה למתן צו עיקול נגד משיבים אלה. אציין עם זאת כי גם יסוד ההכבדה לא בוסס ברמה הלכאורית, כאשר לעניין זה לא נטען באופן ספציפי בתצהיר מטעם התובעת ביחס למשיבים הנ"ל, אלא הטענות הועלו באופן כוללני תוך כריכתן עם הטענות בעניין משיבה 1.

אשר למשיבה 1; באשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה נגד משיבה 1, סבורני כי הללו קיימות. אין חולק אודות ההתקשרות בין הצדדים ואין חולק כי המבקשת ביצעה במסגרת זאת עבודות הובלה. המחיר פר הובלה אף הוא איננו במחלוקת. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר להיקף התמורה המגיעה למבקשת, והיא נוגעת לשאלת מספר ההובלות שבוצעו. לעניין זה צירפה המבקשת תעודות משלוח החתומות על-ידי נציג המשיבה 1. אלא שלטענת המשיבה 1, נתגלו חשדות לאי-סדרים בדיווחי המבקשת, וזאת לאחר שתעודות המשלוח הושוו עם רישומי השקילה שבוצעו על-ידי בעלת הפרוייקט בו עובדת המשיבה 1 (דהינו – המזמינה), וביחס לחלק מהן נמצאו אי-התאמות באופן שמספר ההובלות שצויין בתעודות קטן מזה שבדיווחי השקילה. כן טוענת המשיבה 1 לזיוף חתימה על גבי אחת מתעודות המשלוח. על רקע האמור טוענת המשיבה 1 כי היא החלה בבדיקה של מכלול תעודות המשלוח, לרבות ביחס לתשלומי העבר ששולמו למבקשת, וכי בטרם הבהרת העניין והתחשבנות סופית היא עצרה את התשלומים למבקשת. לשלב הנוכחי, ברי כי אין מקום להכריע לגופן של טענות אלה של המשיבה 1. המבחן הרלוונטי לפי תקנה 374(ב) הוא כאמור קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. נוכח תעודות המשלוח החתומות שהציגה התובעת, ומשסוגיית הפער בין חלק מהתעודות הנ"ל לדיווחי השקילה של המזמינה שטרם התבררה אף לשיטת המשיבה עצמה, סבורני כי קיימת תשתית מהימנה לכאורה המספיקה לשלב הנוכחי של הדיון.