ת"א 51230-12-11 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' דויטש ואח',ת"א 51872-12-11 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' דויטש ואח'

בפניי שתי תביעות אשר הוגשו על-ידי המועצה המקומית מזכרת-בתיה (להלן: "התובעת" או "המועצה") נגד הנתבעת 1, גב' בתיה דויטש (להלן: "גב' דויטש"), והנתבע 2, מר צבי דויטש (להלן: "מר דויטש"), בעלה של הנתבעת 1 (להלן ביחד: "הנתבעים" או "דויטש"). 

1. התביעה האחת, עניינה סילוק-ידם של הנתבעים ממקרקעין הרשומים בבעלות התובעת וידועים כחלקה 115 בגוש 3897 ברחוב דב שמיר 7 במזכרת-בתיה (להלן: "התביעה לסילוק-יד"). התביעה השנייה, עניינה תביעה כספית, במסגרתה מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת דמי-שימוש ראויים בסך של 165,400 ₪ בגין התקופה שמיום 23.10.2001 ועד ליום 15.11.2008 (סכום זה תוקן בסיכומי התובעת לסך של 124,568.75 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל). במהלך תקופה זו - כך על-פי הנטען - עשו הנתבעים שימוש שלא כדין במקרקעין הנ"ל (להלן: "התביעה לתשלום דמי-שימוש").

    

   ההליכים

    

2. כתבי-התביעה המקוריים בתיקים אלה הוגשו עוד ביום 19.11.2008. כאמור, עניינם היה התביעה לסילוק-יד, שהוגשה בסדר-דין מקוצר (ת"א 2165/08), והתביעה לתשלום דמי-שימוש (ת"א 2166/08) (להלן ביחד: "כתבי-התביעה המקוריים").

    

3. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת התביעה לסילוק-יד ולחילופין למתן רשות להתגונן (בש"א 1064/09). בקשה זו נתמכה בתצהירה של גב' דויטש.

    

4. ביום 27.1.2009 ניתן צו לפיצול סעדים במסגרת התביעה לסילוק-יד (בש"א 2686/08), וזאת מאחר וכאמור הוגשה תביעה נוספת לתשלום דמי-שימוש.

    

5. ביום 5.7.2009, בתום דיון בפני כבוד הרשמת, הגיעו הצדדים להסכמה על מחיקת כותרת התביעה לסילוק-יד והעברתה לסדר-דין רגיל. יצוין כי מאותו מועד ולאורך כל הדרך נדונו למעשה שתי התביעות במאוחד, אם כי מעיון בתיקים עולה כי לא מצויה בהם החלטה פורמאלית המורה על איחודם.