ת"א 51212-02-14 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' פרץ

לפניי תביעה לפינוי הנכס ברחוב משה סנה 4/15 בנס ציונה, הידוע כגוש 4546 חלקה 8 תת חלקה 16 (להלן: "הדירה") וכן תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בסך 3,381 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, שהינה המחזיקה והמנהלת את הנכסים שבבעלות המדינה המיועדים לדיור הציבורי, היא השכירה את הדירה למר שמואל וידבסקי ז"ל (להלן: "הדייר החוזי") עפ"י חוזה השכירות מיום 26/4/1977. הדייר החוזי נפטר ביום 3/1/2014.

לטענת התובעת , בשנים שעובר לפטירתו ועד לשנת 2012 התגורר הדייר החוזי בגפו. בשנת 2012 החלה הנתבעת, שהינה בתו של הדייר החוזי, לשהות עמו על מנת לטפל ולסעוד אותו וככל הנראה, כך לשיטת התובעת, לקראת סוף שנת 2012 עברה להתגורר בדירה עם הדייר החוזי.

לטענת התובעת, הנתבעת אינה עונה על הקריטריונים הקבועים בחוק על מנת להיחשב כ"דייר ממשיך", לרבות תנאי הסף של מגורים עם הדייר החוזי למשך 3 שנים עובר למועד פטירתו. על כן, ביום 22/4/14 דחתה ועדת אכלוס העליונה של משרד הבינוי והשיכון את בקשת הנתבעת לקבלת זכויות בדירה.

עוד טוענת התובעת כי חוב הנתבעת בגין אי תשלום דמי שימוש ראויים עבור המגורים בדירה עומד, נכון ליום הגשת התביעה ע"ס 3,381 ₪.

לטענת הנתבעת, בשל מצבו הבריאותי של אביה ז"ל, היא שהתה בדירה לצורך סיעודו שעות מרובות בכל יום גם עובר לשנת 2012 והתגוררה עמו כבר מתחילת שנת 2012, למצער מחודש אפריל, אז עבר הדייר החוזי ניתוח לכריתת רגל.

באשר להחלטתה הוועדה, טוענת הנתבעת כי בשל הנסיבות המיוחדות שלה, יש להכיר בזכויותיה בדירה כ"דייר ממשיך" והיא עומדת בקריטריונים של זכאות לדיור ציבורי בהיותה אם חד הורית המגדלת את בתה הקטינה לבד.

עוד טוענת הנתבעת כי היא שילמה את כל תשלומי דמי השכירות בגין הדירה לפחות עד למועד פטירת הדייר החוזי ומעולם לא קיבלה התראה כלשהי בגין אי תשלום דמי השכירות. לטענתה, הסכום שהיא נדרשת לשלם היום הינו מופרז ביחס לסכום ששילמה קודם לפטירת הדייר החוזי.

הנתבעת מפנה לקשיים הכלכליים והנפשיים שהם מנת חלקה היום ולאלו הצפויים לה במקרה ויוחלט לפנות מהדירה אותה ואת בתה הקטינה ואף מפנה לקשיים במציאת מושכר בשכירות החופשית באמצעיה הדלים.

דיון והכרעה:

מעמד "דייר ממשיך" בדירה ציבורית מוסדר בסעיף 1 ו-3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"). סעיף 1 מגדיר כ"דייר ממשיך", בין היתר, את ילדו של הזכאי שנפטר שהתגורר עמו בדירה הציבורית תקופה של 3 שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי.

סעיף 3 מחייב פינוי הדייר הממשיך מהדירה הציבורית עם פטירת הזכאי אלא אם הוא עצמו זכאי לדיור הציבורי עפ"י הכללי הקבועים בחוק.

מעיון בדו"חות ביקורי מעגל, שצורפו לתצהיר מר עודד שאער – מנהל סניף בתובעת – עולה כי בשנים 2008-2012 (נספח 2 לתצהיר) התגורר הדייר החוזי בגפו. כך, בדו"ח מיום 26/10/08 מצוין כי הדייר החוזי "מאשר כי מתגורר לבד בדירה", גם בדו"ח ביקור מעגל מיום 16/3/09 בו מצוין כי "הנ"ל מתגורר בגפו", כך גם בדו"ח מיום 26/9/11 ומיום 7/2/12. כל הדו"חות חתומים בחתימת הדייר החוזי.

מדו"חות ביקורי מעגל מהשנים 2013-2014 (נספח 3) עולה כי בביקור שנערך ביום 24/1/13 נכחה בדירה הנתבעת ובפרטי המשתכנים בדו"ח מצוינים פרטיה, אם כי תוך ציונה כ"מטפלת". בדו"ח מיום 15/1/14, לאחר מות הדייר החוזי, מצוינים פרטי הנתבעת ובתה בפרטי משתכנים, תוך ציון של הליך "פלישה".

לתצהיר מר שאער אף צורפו תצהירים החתומים על-ידי הדייר החוזי (נספח 4), מהם עולה בשנים 2010 – 2011 הצהיר הדייר החוזי כי מתגורר לבדו וכך גם הצהיר בתצהיר עליו חתם ביום 6/2/2012.

מר שאער אישר בחקירה נגדית לב"כ הנתבעת כי אינו עורך ביקורי מעגל באופן אישי וכי דו"חות אלו הוצאו מתיק הנכס ולא יודע להעיד דבר על האמור בהם. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי היה על התובעת להביא לעדות את רכזי השטח שערכו את דוחות ביקורי המעגל ומשלא עשתה כן לא ניתן להגישם כראיה לאמיתות האמור בהם ולפיכך אף לא ניתן לשלול את גרסת הנתבעת לפיה עברה להתגורר עם הדייר החוזי בדירה כבר בתחילת שנת 2012 .