ת"א 779-07 ואח' אבו עדייה איברהים ואח' נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

מדובר בשתי תובענות מאוחדות שעניינן תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 בגין תאונה מיום 13.03.06.

בתיק 779/07 מונו ביום 27.10.08 שני מומחים רפואיים לבדיקת התובע 1: פרופ' אלן אפטר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי וד"ר דרורי ויויאן כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

המומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי קבעה בין היתר כי אין עדות לחבלה נוירולוגית, אלא מדובר יותר באפשרות לביטויים התנהגותיים קשים ביותר במסגרת מחלה פסיכיאטרית.

המומחה בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' אפטר, קבע בחוות דעתו הראשונה מיום 08.06.09 כי בעת הבדיקה, התובע ישב בפנים קפואות ולא השיב על שאלות. כמו כן לא הגיב לבקשות פשוטות. לא היתה אפשרות לבדיקה מעמיקה יותר בגלל חוסר שיתוף פעולה מצידו. האנמנזה נלקחה מאשתו ואין עדות אובייקטיבית לתמוך באנמנזה זו. מצבו לא מתאים לתסמונתPTSD קלאסית, ומחשיד יותר לנזק מוחי אורגני ולאחר חבלת ראש. המומחה ביקש איפוא בדיקת תהודה מגנטית של המח והסתכלות במחלקת שיקום וקבלת חוות דעת בתחום הנוירולוגי. ביום 23.05.11 הוגשה השלמה לחוות דעתו של פרופ' אפטר ולאחר שהוצגו בפניו מסמכים נוספים: חוות הדעת של המומחית בתחום הנוירולוגי, מכתב של פסיכיאטר ד"ר סוהיל ח'לאילה, תוצאות של בדיקת תהודה מגנטית וסיכום בדיקה של פסיכיאטר ד"ר ירמי הראל. ד"ר אפטר קבע כי לאחר עיון בחומר החדש שהובא בפניו, הוא עדין מתקשה להגיע למסקנה סופית לגבי מצבו של התובע 1 וממליץ על קבלת חומר מלפני התאונה ולבצע אבחון למשך שבוע במחלקה לנפגעי ראש לשם אבחון מפורט של התנהגותו. ביום 26.06.11 התקבלה חוות דעת נוספת מטעם פרופ' אפטר לפיה לאחר קבלת סיכום סופי לאחר אשפוז התובע 1 בבית לוינשטיין וכן תוצאות בדיקת תהודה מגנטית של המוח ועל סמך העיון בחומר נוסף זה, קבע המומחה את שיעור הנכות הצמיתה של התובע בתחום הפסיכיאטרי בשיעור של 70%.

בשאלות הבהרה שנשלחו למומחה, נשאל המומחה בין היתר האם יש סיכוי שאשפוז התובע 1 במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי יוכל לתרום עוד לבירור האמת ולכך השיב המומחה בחיוב.ביום 13.08.13 הוגשה חוות דעת מעודכנת מטעם פרופ' אפטר, לאחר אשפוזו של התובע במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים הדסה עין כרם, בה נקבע כי המומחה מאמץ את הדו"ח של בית חולים הדסה. למרות זאת, קבע המומחה כי אין אפשרות לתת אבחנה פסיכיאטרית מוגדרת. ברור כי מדובר באדם שלא מתפקד, אפילו אם מדובר בניסיון של התחלות, עצם הניסיון המרחיק לכת הזה מראה על בעייתיות רבה. נוכח העובדה שהתובע לא מתפקד וככל הנראה לא יעבוד בעתיד, המומחה בכל זאת המליץ על 15% נכות לצמיתות.

מהאמור לעיל עולה כי המומחה מטעם בית המשפט שינה קביעתו באשר לגובה הנכות הצמיתה של התובע, מנכות בשיעור 70% לנכות בשיעור 15%, על סמך עיון בדו"ח האשפוז של התובע בבית חולים הדסה עין כרם בלבד וללא בדיקה נוספת של התובע. יודגש כי שני הצדדים חלקו בתחשיבי הנזק על חוות דעת המומחה, כאשר התובע טען כי יש לאמץ את חוות הדעת הראשונה, ואילו הנתבעים טענו, כי בנסיבות העניין לא היה מקום אפילו לנכות שנקבעה בחוות הדעה השניה.

בנסיבות אלה, נקבע התיק לשמיעת הראיות, לרבות עדות המומחה. יחד עם זאת, נוכח הקשיים העולים מחוות הדעת השונות של המומחה פרופ' אפטר, נראה כי אין מנוס ממינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.

מומחה בית המשפט משמש ידו הארוכה של בית המשפט. חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, מטרתה לסייע לעבודת השופט בהכרעתו. במקרה הנדון, נראה כי השוני בין חוות הדעת יקשה עד מאד על מתן ההכרעה בתיק בסוגיית הנכות הפסיכיאטרית.