חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 51129-11-11 עיריית חיפה נ' א' ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
51129-11-11
3.3.2015
בפני השופטת:
אריקה פריאל

- נגד -
התובעת:
עיריית חיפה
עו"ד זיו פוקס ואח' 		הנתבעים:
1. א' א'
2. ח' ח' ש'

עו"ד ויסאם ג' אסמר
עו"ד שלומי כהן
פסק דין
 

 

 

מבוא

1.מחלוקת בין בעל-בית לבין דייר מוגן אשר השכיר את המושכר לאחר עומדת במרכזה של התובענה דנן. עיקר המחלוקת נסבה סביב השאלה אם העברת הזכויות לאחר נעשו בידיעת בעל-הבית ובהסכמתו, כך שאין לראות בכך הפרת חוזה השכירות. כן יש להכריע בשאלה מי ביצע שינויים במושכר ואם שינויים אלה בוצעו בידיעת בעל-הבית ובהסכמתו. במחלוקת הכספית הקיימת מתעוררת השאלה על מי, אם בכלל, מוטלת החובה לשאת בחובות הרובצים על המושכר.

 

העובדות

2.התובעת רשות מקומית (להלן: העירייה) שבבעלותה נכס מקרקעין המצוי ברחוב התיכון 2 בחיפה הידוע בתור חלקה 19 בגוש 12460 (לשעבר חלקה 158 בגוש 10880) עליו הוקם קיוסק (להלן המושכר). העירייה השכירה את המושכר בשכירות מוגנת. לפי חוזה שקדם לחוזה נושא הדיון החזיקה במושכר דיירת מוגנת, אשר בשנת 1985 העבירה את זכויותיה לנתבע 1 (להלן: הדיירת היוצאת וא' בהתאמה).

 

3.ביום 15.10.85 נחתם חוזה שכירות בין העירייה לבין א', שלפיו רכש הלה את זכויותיה של הדיירת היוצאת ושכר מהעירייה את המושכר בשכירות מוגנת. בסעיף 3 לחוזה נקבעה מטרת השכירות - ניהול קיוסק במושכר. א' התחייב לשלם דמי שכירות חודשיים בסכום נקוב (סעיף 4 לחוזה). במועד הגשת התובענה דנן הסתכמו דמי שכירות המוגנים בסך 510 ₪ בממוצע לחודש (בצירוף מס ערך מוסף).

 

4.לפי המצוין בחוזה השכירות שטח המושכר כ-16.5 מ"ר. עם זאת מחומר הראיות עולה כי שטחו האמִתי 22 מ"ר (ראה בין היתר פסק דין שניתן בת"א 13303/86 ומכתב העירייה מיום 8.2.98). אלא אם ייאמר אחרת, כל אימת שיוזכר המושכר בהמשך, הכוונה לנכס בשטח 22 מ"ר.  

 

5. זמן לא רב לאחר כריתת חוזה השכירות ביצע א' שיוניים במושכר ובשימוש שנעשה בו בין היתר הקים בו מבנים של קבע בשטחים מחוץ למושכר, ובניגוד למטרת השכירות החוזית הפך אותו לעסק לממכר פירות וירקות.

 

6.בעקבות זאת הגישה העירייה תובענה לפינוי המושכר נגד א' בת"א 13303/86 של בית משפט זה (להלן: התביעה הראשונה).

 

בפסק הדין שניתן ביום 12.3.89 קבע בית המשפט כי א' הסיג גבול לשטח לא לוֹ וכי הפר את חוזה השכירות המוגנת. לפיכך חויב לפנות את המושכר ולסלק-ידו משטח הפלישה. עם זאת העניק בית המשפט לא' סעד מן הצדק שהותנה בקיום התנאים שנקבעו (יסלק-ידו משטח המדרכה אליו פלש; יסלק את הקונסטרוקציה ממתכת שהתקין כדי להניח ארגזי פירות וירקות וימנע מלהשתמש במושכר בתור עסק לממכר פירות וירקות או לאחסונם).

 

7.הצדדים חלוקים בשאלה אם קיים א' את התנאים שאִפשרו המשך חוזה השכירות, והסוגיה לא הובררה די הצורך. עם זאת אין חולק שא' המשיך להחזיק במושכר וכי ממועד מתן פסק הדין בתביעה הראשונה ועד לשנת 1994 לא נקטה העירייה הליכים משפטיים נוספים נגדו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>