ת"א 51097-07-12 עיריית נצרת נ' ביטאר ואח'

1. לפני בקשה של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 3.9.13 (להלן: "פסק הדין").

2.התובע הגיש תצהיר מטעמו שבו טען כי אינו מתגורר במען בו בוצעה מסירת כתב התביעה מאז שנת 2000, ולכן נבצר ממנו להגיש כתב הגנה ולקבל את יומו בביהמ"ש. משכך, לא בוצעה לו מסירה כדין ומן הצדק לבטל את פסה"ד . לעניין סיכויי ההגנה, טען הנתבע כי אינו חייב מאומה לתובעת מאחר והיא גרמה לקריסת העסק ממנו התפרנס, וכי נחוצה לו שהות של 30 ימים כדי לחפש ראיות לתמיכה בטענתו זו.

3.התובעת מתנגדת לבקשה מהטעם שמדובר בשיהוי בלתי סביר של מעל לשלוש שנים בהגשת הבקשה, המדובר בפס"ד חלוט, שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ, וביום 8.5.16 נמסרה לנתבע אזהרנ בתיק הפינוי ואזהרה בתיק הכספי, ומועד הפינוי נקבע ליום 13.9.16. לגבי סיבת המחדל טוענת התובעת כי אין לקבל את טענת הנתבע שלא בוצעה מסירה כדין, שכן כתב התביעה הומצא לכתובתו הרשומה של הנתבע במשרד הפנים. עם זאת לאחר בירור נוסף בהתאם לאיתור מען נוסף שביצעה, נמצא כי הנתבע העתיק את מקום מגוריו לרחוב 4080 בנצרת, וכאשר הומצאה לו האזהרה בתיקי הוצל"פ הוא סירב לחתום על אישור המסירה. בנוסף, הנתבע לא העלה טענות הגנה ולא הראה סיכויים לכאורה לזכות במשפט. משכך, יש לדחות את בקשתו.

4.בתגובתו, שב וטען הנתבע כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין ואף לא האזהרה מושא תיק ההוצל"פ שכן הרישום של כתובתו במשרד הפנים הינו דקלרטיבי בלבד. ולכן מן הצדק לבטל את פסק הדין. עוד ציין, כי הוא פועל לאיתור מסמכים כדי לתמוך את הגנתו בראיות.

דיון והכרעה

5.עת דן ביהמ"ש בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר כתב הגנה, עליו לבחון אם נדרש ביטול של פסק הדין מתוך חובת הצדק, בהיעדר המצאה של כתב התביעה. ככל שבוצעה המצאה כדין, בית המשפט נדרש לשקול שני שיקולים עיקריים - מה הייתה הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד ומהם סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין. לאמור, אם שמיעת עמדתו של המבקש בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון (פורסם בנבו), כאשר התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר (ע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז, 349 , 358א).

כך בהחלטת בית המשפט העליון (מפי כב' השופט יצחק עמית) בעניין רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (פורסם בנבו ביום 8.10.15 ):

"מקובל להבחין בין מקרה שבו נדרש ביטול פסק דין "מתוך חובת הצדק" לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי ... בנוסף, מן הראוי להזכיר, כי 'ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות".

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול) (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית), עמ' 355).

בענייננו, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהליך, המצדיק את ביטולו של פסק הדין מחמת חובת הצדק.

התובעת הציגה לביהמ"ש אישורי מסירה לכתובתו הרשומה של הנתבע במשרד הפנים. הנתבע טען, כי כתבי בי-דין לא הומצאו לו כחוק שכן שינה את מקום מגוריו בשנת 2000, ולא עידכן את כתובתו החדשה ברישומי משרד הפנים. כתבי בי-דין הומצאו לכתובתו הרשומה של הנתבע במשרד הפנים. ככל ששינה הנתבע את מקום מגוריו בשנת 2000, ולא עידכן את כתובתו במשרד הפנים, אין לו להלין אלא על עצמו.