ת"א 51038-01-11 להט נ' אפלייד מטריאלס ארה"ב ואח'

1.שתי בקשות לפני - האחת, בקשת הנתבעת 1 לסלק על הסף את התובענה מהטעם שלא הומצאה כדין. לטענת הנתבעת 1, אפלייד מטריאלס ארה"ב היא "חברה הרשומה ברשם החברות האמריקאי, נסחרת בבורסה ונחשבת כאחת מן החברות המובילות בעולם בתחום הציוד למיקרו אלקטרוניקה" (להלן: "אפלייד ארה"ב") והתובענה דנא לא הומצאה לה כדין בהתאם לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות") אלא נמסרה לחברת אפלייד ישראל בע"מ (להלן: "אפלייד ישראל"), שאינה מורשה של אפלייד ארה"ב לקבלת כתבי בי-דין; לחלופין טענה כי אם יקבע שההמצאה היתה כדין הרי שבית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.

הבקשה השנייה היא בקשת ניקולאי קוברסקי (להלן: "קוברסקי"), "מדען בתחומים מגוונים", המתגורר שנים בארה"ב, לבטל את היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

בטרם אדרש לבקשות, ראיתי לפרט בקצרה את הרקע להגשתן.

2.ביום 27.1.11 הגיש התובע (להלן: "להט"), "מהנדס מכונות במקצועו" ו"[כ]בעל שליטה וכמנכ"ל חברה בשם Tamhil-Tek L.T.D העוסקת בחדשנות טכנולוגית" (להלן: "תמהיל") תביעה למתן סעד הצהרתי ומתן חשבונות נגד אפלייד ארה"ב ונגד קוברסקי.

3.בשנת 1999, כך לפי התביעה, פנה סמנכ"ל אפלייד ארה"ב באמצעות נציג מטעמה, ללהט ובקש ממנו לסייע לאפלייד ארה"ב למצוא פתרון "לציפוי פרוסות סיליקון בנחושת" (סעיף 9 לכתב התביעה) – סוגייה בתחום המיקרו-אלקטרוניקה.

4.להט פנה לקוברסקי, מכר ותיק שלו, "לצורך שיתוף פעולה בין השניים במציאת פתרון לפנייתה של" אפלייד ארה"ב – סעיף 10 לכתב התביעה.

לטענת להט סיכם עם קוברסקי על הכנת מצגת עבור אפלייד ארה"ב שתכלול את הפתרון המוצע לבעיה שהועלתה; ביום 27.7.99 נחתם בינו לבין קוברסקי "הסכם העסקה" (להלן: "ההסכם מיום 27.7.99" – נספח ד' לכתב התביעה) לפיו, במידה שאפלייד ארה"ב תיישם את הפתרונות המוצעים, תעסיק תמהיל את קוברסקי שיהיה "מדען ראשי שלה לצורך ביצוע המצגת ויישומה בפועל" על-ידי אפלייד ארה"ב (סעיף 15 לכתב התביעה).

5.המצגת הוכנה ולהט העביר אותה לאפלייד ארה"ב, שהתרשמה מהמצגת ובקשה מלהט לשלוח אליה, לארה"ב, נציג להצגת המצגת "באופן ישיר ואותנטי" (סעיף 18 לכתב התביעה); להט שלח את קוברסקי להצגת המצגת בפני אפלייד ארה"ב (סעיף 19 לכתב התביעה). עם שובו, עדכן קוברסקי את להט כי אפלייד ארה"ב התרשמה ש"הרעיונות, הטכנולוגיה ודרכי הביצוע שבבסיס המצגת" נותנים מענה לבעיה וכי יש להערך לישומה במפעלי אפלייד ארה"ב; לטענת להט 'מוסס' קוברסקי את הקשר בין אפלייד ארה"ב ללהט עד שלבסוף הודיע ללהט כי לא יוכל להמשיך ולסייע לו מאחר ש"קיבל הצעת עבודה מפתה (לדבריו) בארה"ב" (סעיף 24 לכתב התביעה).

6.בהעדר תגובה מאפלייד ארה"ב סבר להט שהיא החליטה לוותר על שירותיו; ואולם מעיון במרשם הפטנטים גילה להט כי אפלייד ארה"ב "רשמה פטנטים על שמה במרשם הפטנטים בארצות הברית בגין הידע, הטכנולוגיות ודרכי הביצוע" של להט שהוצגו לאפלייד ארה"ב על פי בקשתה (סעיף 26 לכתב התביעה); מדובר במספר רב של פטנטים "כאשר הרעיונות הידע, ההמצאות הטכנולוגיות ודרכי הביצוע שעמדו בבסיסם של הפטנטים שייכים לתובע (ללהט- א.נ.ח) ולו בלבד" (סעיף 29 לכתב התביעה). עוד טען להט כי לאחר הצגת המצגת, הציעה אפלייד ארה"ב לקוברסקי לעבוד אצלה, והוא אכן קיבל את ההצעה ועבד אצלה.

להט טוען כי מאז ועד היום עושה אפלייד ארה"ב, בין באמצעות קוברסקי ובין באמצעות עובדים מטעמה, שימוש שלא כדין בידע וברעיונות שלו הכלולים במצגת שהוצגה בפניה "ואף עושה שימוש בדרכי הביצוע העולים ממנה, כדי לפתח מוצרים בתחומים שונים והכל במטרה להתעשר על חשבונו" (סעיף 30 לכתב התביעה).

7.להט פנה לאפלייד ארה"ב באמצעות אפלייד ישראל ודרש הבהרות לשימוש שהיא עושה בידע שלו. אמנם אפלייד ישראל השיבה כי אינה משמשת מען להמצאת מסמכים לאפלייד ארה"ב (נספח י"א לכתב התביעה), אך לאחר שלהט שלח מכתב נוסף (נספח י"ב) באמצעות אפלייד ישראל היתה זו אפלייד ארה"ב שהשיבה לטענותיו באמצעות ב"כ בהליך דנא (נספח י"ג), ולא רק זאת אלא שבהמשך שלחה אפלייד ארה"ב נציג לארץ שנפגש עם להט במשרדי ב"כ אפלייד ארה"ב, ובפגישה הסתבר כי אכן אפלייד ארה"ב העסיקה את קוברסקי וכי היא עושה עדיין שימוש בידע, ברעיונות ובטכנולוגיה של להט.