ת"א 51001-07-15 ק. נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה. התובעת ילידת 1955 נפגעה בתאונת דרכים ביום 23.10.14. הנתבעת התנגדה לבקשה למינוי מומחה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים אני סבורה כי קיים רצף טיפולי לצורך מינוי מומחה בתחום האורתופדיה. יחד עם זאת, מאחר והחומר הרפואי שצורף הוא דל ללא ממצא אובייקטיבי, אני קובעת כי בשכ"ט המומחה תישא התובעת בשלב זה.

התובעת פנתה לראשונה למוקד לרופאה דחופה יומיים לאחר התאונה (ביום 25.10.14) והתלוננה על כאבי גב, כאבים בצוואר, בחילות וסחרחורות. בבדיקה נמצא כי התובעת סובלת מרגישות בחוליות הצוואר, בכתפיים ובשכמות והיא שוחררה לביתה.

ביום 4.11.14 וביום 16.12.14 התלוננה התובעת על כאבי צוואר וכאבי גב. בבדיקה נמצאה רגישות בחוליות הצוואר ללא הגבלת תנועה. התובעת צירפה סיכום טיפול פיזיותרפיה מיום 14.6.15 ממנו עלה כי היא החלה טיפול פיזיותרפיה ביום 29.3.15 וביצעה 5 טיפולים בודדים.

אף על פי שאין בתיעוד הרפואי ממצא אובייקטיבי למעט תלונות התובעת, קיים רצף טיפולי. הלכה פסוקה כי על בימ"ש לנקוט בגישה מקילה בבחינת מסמכים המוגשים בתמיכה לבקשה למינוי מומחה רפואי (רע"א 44835-03-14 אפרתי שלמה נ' "הפול", פורסם ביום 30.4.14; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ). עוד נקבע, כי במקרה של ספק על בית המשפט למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות שכר טרחת המומחה, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה (כבוד השופט אליעזר ריבלין בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012), עמ' 651). לפיכך ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת, אני מורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה, כאשר בהעדר ממצא אובייקטיבי תישא התובעת בשכ"ט המומחה בשלב זה.

אני קובעת את שכ"ט המומחה בסך של 4,500 ₪ + מע"מ. לאחר שהתובעת תפקיד את שכ"ט המומחה בקופת בימ"ש, יצא כתב מינוי למומחה.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ו, 28 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: