ת"א 5100-12-16 אבראהים מזארייה ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל/אגף תכנון ופי
|
ת"א בית המשפט המחוזי חיפה |
5100-12-16
4.12.2016 |
|
בפני השופט: סארי ג'יוסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. עזבון המנוח אבראהים מזארייה 2. אחמד אבראהים מזארייב 3. מחמוד עיד |
נתבעים: רשות מקרקעי ישראל/אגף תכנון ופי |
| החלטה | |
בקשה שהוגשה היום והוכתרה "דחופה ביותר" למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה לפנות את המבקשים ולסלק את ידם מהמקרקעין הידועים כ – 2/5 חלקים מחלקה 96 בגוש 17497 והידועים כיום כחלקה 9 בגוש 17863. בית המשפט נתבקש תחילה ליתן צו מניעה במעמד המבקשים ובהמשך במעמד שני הצדדים כשתוקפו יהא עד להכרעה סופית בתביעה שהגישו היום לסעד הצהרתי בדבר בעלותם על אותם מקרקעין.
אלא שמהבקשה עולה כי פינוי המבקשים מהמקרקעין נקבע להיום. עוד עולה מהבקשה כי בית המשפט העליון דחה ביום 8.9.16 את עתירת המבקשים בבג"ץ 3593/13, וקבע כי עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט שלום המורה על פינוי המבקשים מהמקרקעין מבוטל וכי על המבקשים היה לפנות את המקרקעין עד להיום - 4.12.16.
על פי הנטען עיכוב הביצוע בנסיבות דנן מתבקש לאור התביעה לפסק דין הצהרתי שהוגשה רק היום כאשר בעבר ניתנה למבקשים שהות ממושכת כדי להגיש תביעה זו. יצויין כי פסק דינו של בית משפט שלום ניתן עוד ביום 13.3.12 ובגדרו נקבע, לפנים משורת הדין, כי הפינוי יעוכב למשך 60 יום כדי לאפשר למבקשים להתארגן או לבקש עיכוב ביצוע בעקבות ערעור שיגישו. בע"א 4414-05-12 אישר בית משפט שלערעור ביום 11.9.12 את פסק דינו של בית משפט השלום אך נקבע כי הפינוי יעוכב עד להכרעה בעתירת המבקשים שתוגש תוך ארבעה חודשים.
אמור מעתה: חלפו להן קרוב ל – 4 שנים מאז שניתן פסק הדין בשלום, כשלוש וחצי שנים מאז שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי וכשלושה חודשים ממועד דחיית העתירה לבג"ץ.
בהעדר כל הסבר המניח את הדעת מדוע השתהו המבקשים ולא הגישו את תביעתם ובקשתם קודם תחת הגשתה ביום הפינוי, כאשר ידוע כי דחיית הפינוי תסב מן הסתם הפסדים ונזקים למשיבה, בשל הצורך להערך מחדש לפינוי על כל הכרוך בכך, לא ניתן להושיט למבקשים את הסעד המבוקש, סעד מן היושר, וכאשר בהתנהלות המבקש לא דבק רבב. לא כך הוא במקרה שלנו מהטעמים שפירטתי לעיל, שעה שהענות לבקשה כעת משמעותה דחיית הפינוי מבלי שניתן להבטיח שהמשיבה תפוצה על נזקיה, בניגוד לתקנה 364 לתקנות סדר דין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
על כל אלה אוסיף כי הסעד הזמני שנתבקש אינו הכרחי להליך העיקרי – התביעה לסעד הצהרתי, ואינו בהכרח משרת סעד זה כך שדחיית הבקשה אינה מסכלת את הסעד הסופי שנתבקש.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ז, 04 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|