ת"א 50938-05-10 אברהם ואח' נ' מדינת ישראל

הצדדים הודיעו כי הגיעו ביניהם להסכם לפיו ישולם לתובעים פיצוי בסך 50,000 ₪, בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה.

ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכמה זו בין הצדדים.

נותרה מחלוקת בין הצדדים האם יש להוסיף לסכום זה שכ"ט עו"ד והוצאות, אם לאו, ובמחלוקת זו הסכימו הם כי כל צד יטען טענותיו ובית המשפט יכריע בדבר. לעמדת המדינה, אין מקום להוסיף שכ"ט עו"ד והוצאות על הפיצוי האמור, וזאת נוכח העובדה כי בפסה"ד של בית המשפט העליון בע"א 1535/13 מ"י נ' איבי (3.9.15), אשר עסק והכריע בסוגיות עקרוניות בנושא תביעות מסוג זו שבפנינו שהוגשו על-ידי תובעים שעברו טיפול הקרנות נגד גזזת, נפסק פיצוי בסכום האמור בגין פגיעה באוטונומיה, ללא פסיקת הוצאות. המדינה טוענת כי שורת השוויון מחייבת לקבוע כך גם בענייננו. התובע מאידך טוען כי מדובר במערכת נסיבתית ודיונית שונה וכן כי בפסה"ד לא נקבעה כל קביעה כללית או עקרונית בעניין זה.

עמדתי בעניין זה כדעת התובעים. אינני סבורה כי מפס"ד איבי עולה במשתמע קביעה עקרונית בדבר אי-פסיקת הוצאות "בתביעות גזזת". סוגיית פסיקת הוצאות מעצם מהותה קשורה לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. בפס"ד איבי נדון והוכרע עניינם של תובעים אשר טענו לראשי נזק שונים שנגרמו להם עקב הפרת חובת היידוע של המדינה, אולם טענות אלה לא נתקבלו בעיקרן לאחר קיום דיון ראייתי לגופם של דברים ומשלא הוכח קשר סיבתי כמתחייב. לצד זאת קבע בית המשפט פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הכרוכה באי-הידוע. במכלול הנתונים של אותם מקרים, ראה בית המשפט העליון לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו ביחס למרבית התובעים. בהינתן מאפיינים אלה לא ניתן לקבוע לטעמי כי שורת השוויון מחייבת שלא לפסוק הוצאות במקרה דנן ביחס לפיצוי לגביו הסכימו הצדדים, כפי נעשה על דרך השגרה בתיקים נזיקיים, שכן מדובר בנסיבות דיוניות שונות.

נוכח האמור, אני פוסקת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ (כולל מע"מ). לעניין שיעור ההוצאות יש לטעמי להתחשב בכך שחוות-הדעת מטעם התובעים עוסקת במידה לא מובטלת אף בסוגיות שאינן נוגעות לראש הנזק לגביו נקבע הפיצוי המוסכם. בנסיבות אלה אני רואה לפסוק לתובעים הוצאות בסך 3,000 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים

ניתן היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.