ת"א 50934-01-15

לפני בקשה למחיקת כתב הגנתו של המשיב ומתן פסק דין נגדו.

לאחר ששקלתי את טענות המבקש (התובע), הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת כתב הגנתו של הנתבע, ולהלן נימוקי:

ביום 23.6.15 במסגרת דיון בבקשה לפטור מאגרה, ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת הבכירה אבגנים-ויינשטיין, המורה לנתבע לשלם את האגרה בתיק בית המשפט, וזאת לנוכח הודאתו כי הוא מחזיק בכספי התובע בסכום של 17,000 ₪.

הנתבע בחר להתעלם מהחלטת בית המשפט, ולא שילם את האגרה.

ביום 8.9.15 הגיש הנתבע בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. בהחלטה זו הובהר לנתבע, כי עליו לשלם את האגרה בתוך 5 ימים. הנתבע התעלם מהחלטה זו.

ביום 24.9.15 הגיש התובע בקשה למחיקת כתב הגנתו של הנתבע, בשל אי תשלום האגרה. בהחלטה מיום 24.9.15 התבקשה תגובת הנתבע, לבקשה, אף הוא בחר שלא להגיב.

ביום 6.10.15 הגיש התובע בקשה נוספת למחיקת כתב הגנתו של הנתבע. שוב ביקשתי את תגובת הנתבע לבקשה וציינתי, כי ככל שלא תשולם האגרה, אשקול להורות על מחיקת כתב הגנתו של הנתבע ומתן פסק דין נגדו.

גם הפעם בחר הנתבע להתעלם מההחלטה, לא הגיש תגובה לבקשה ואף לא שילם את האגרה.

אין ספק שהתנהגותו של הנתבע מצביעה על זלזול בהחלטות בית המשפט. הנתבע מתעלם מהחלטות שיפוטיות שניתנו, לא מגיש תגובתו לבקשות ובחר להפר החלטה שיפוטית בעניין תשלום האגרה, חרף ארכות רבות שניתנו לו. יצוין, כי ארכות אלה ניתנו על מנת להימנע מהסנקציה החריפה של מחיקת כתב הגנתו של הנתבע, אולם הנתבע בחר שוב ושוב להתעלם מההחלטות שניתנו.

משהנתבע ממשיך להתעלם מההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו, ואף לא טורח להגיש תגובות לבקשות, אין מנוס אלא להורות על מחיקת הגנתו ומתן פסק דין נגדו.

לפיכך, אני מורה על מחיקת הגנתו של הנתבע ומתן פסק דין נגדו. פסק הדין יינתן במסמך נפרד.