ת"א 5087-10-15 אלמוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1. בפניי בקשה מאת הנתבעת להארכת המועד למשלוח הודעת צד ג' והגשתה עתה. יצויין כבר עתה כי המדובר בתביעת סיעוד שבמסגרתה ניתן צו לתצהירים, כאשר התובע כבר הגיש את תצהיריו.

2. בבקשה טוענת הנתבעת כי לאחר שעיינה בתצהירי התובע גילתה, כי צורף אליהם תצהיר של סוכן הביטוח שטיפל בהתקשרות בין הצדדים, מר ברוך דמשק, שבו נאמר בין היתר כי זה היה מודע להליכתו המוזרה של התובע. הנתבעת מייחסת לתובע אי גילוי של מצבו הרפואי עובר לכריתת חוזה הביטוח וכעת מבקשת לשלוח הודעת צד ג' נגדו, בשל כך שלא העביר לה את המידע הרפואי הרלבנטי.

3. התובע מתנגד לבקשה. לדבריו כבר בכתב התשובה ציין כי הנתבעת היתה מודעת למצבו הרפואי ולפיכך לא היתה כל מניעה לעתור אז למשלוח ההודעה. עוד הוא מציין כי גרסתו בהקשר לדרך הליכתו שהיתה ידועה לסוכן הביטוח היתה בפני הנתבעת גם במסגרת תשובות לשאלון. הוגשה תשובה לתגובה.

4. דין הבקשה דחיה. תקנה 220 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), מחייבת נתבע לצרף הודעת צד ג' לכתב ההגנה. אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת היתה מודעת לידיעת סוכם הביטוח את דרך הליכתו של התובע, לכל המאוחר בתשובות לשאלון (סעיף 3 לתגובה לבקשה שלא הוכחש בתשובת הנתבעת).

התשובות לא צורפו לתגובה ולכן איני יודע מתי הומצאו לנתבעת, אך בכל מקרה, כבר בקדם המשפט שהתקיים ביום 31.1.16 ציינה ב"כ התובע בפרוטוקול הדיון כי "הסוכן ידע היטב על הענין של אי היציבות בהליכה, הסוכן לא מתכחש לזה....לפי דברי הסוכן הוא ידע שיש מגבלה של הליכה, אבל הם ביטחו אותו..." (עמ' 1-2 לפרוטוקול).

5. הנה כי כן, כבר בדיון האמור, לפני כ-9 חודשים, לכל הפחות, היתה מודעת הנתבעת לעילת התביעה שלה, לכאורה, נגד סוכן הביטוח, אך בקשה בענין הוגשה רק לאחרונה, וחמור מכך, לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו בחודש יולי האחרון.

לא היתה כל סיבה מדוע הנתבעת תימנע מלהגיש את בקשתה עם קבלת התשובות לשאלון, ולכל המאוחר בדיון האמור לעיל. הנתבעת לא הציגה בבקשה ובתצהיר שצורף לה כל טעם מדוע איחרה איחור כה ממושך מעת גילוי טענותיה נגד סוכן הביטוח ובמיוחד מדוע המתינה עד לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו ואזכיר כי יש להציג טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בתקנות (לענין הארכת מועד במשלוח הודעת צד ג' והצורך להציג טעם לאיחור, ראו גם רע"א 309/09 זמברג נ' אמזל (פורסם בנבו, 20.4.09), סעיף 3).

לכך יש להוסיף את האמור בסעיף 11 לכתב התשובה מטעם התובע שהוגש עוד ביום 22.12.15 (בהתאם למערכת "נט המשפט" הנתבעת צפתה בו במועד זה), ממנו עולה כי נטען שהנתבעת היתה מודעת למצבו הרפואי של התובע אך לא ביטלה את הפוליסה. אמנם אין טענה מפורשת בסעיף זה לענין סוכן הביטוח אך גם בכך יש הוסיף להנמקותיי.

6. זאת ועוד. המדובר כאמור בתביעת סיעוד ולפי הטענה מצבו הרפואי של התובע קשה והוא נזקק מן הסתם לכספי הפוליסה ללא דיחוי. מתן היתר למשלוח הודעת צד ג' יגרום לתחילת ההליך המשפטי "מחדש", יהא צורך להגיש כתב טענות כנגד הסוכן, כתב הגנה מטעמו, לבצע הליכים מקדמיים ורק לאחר מכן לקבוע צו לראיות. הדבר יארך מן הסתם זמן לא מבוטל ויגרום לתובע עינוי דין של ממש.