ביצ'קוב נ' טמצ'יו

1.תחילתה של התביעה בביצוע שיק בהוצל"פ. התובע הגיש לביצוע שיק על סך 100,000 ₪ משוך מחשבון הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), ז.פ 6.11.09. לטענת הנתבע בהתנגדותו, מדובר בשיק פתוח שנמסר לתובע כבטוחה להלוואה בסך 45,000 ₪ שקיבל ממנו. הנתבע טוען כי מתוך כספי ההלוואה הושבו לתובע 8,000 ₪. בהיותם חברים, מסר הנתבע לתובע שיק פתוח להבטחת השבת ההלוואה אך התובע מילאו שלא ע"פ המוסכם. הנתבע הודה בחובו לתובע בסך 37,000 ₪.

2.ע"פ החלטת כב' הרשמת (דאז) דנה עופר מיום 18.1.2012, משהודה הנתבע בחובו בסך 37,000 ₪ (סכום קרן), נדחתה התנגדותו עד לסכום זה. ניתנה רשות להתגונן בקשר ליתרת הסכומים בלבד.

3.בעקבות תיקון כתב התביעה, הועמדה התביעה על סך 237,000 ₪, הוסף נתבע 2 ובהתאמה עברה התביעה להתברר בפסים של סדר דין רגיל.

בהתאם להסכמת התובע והנתבע 2, נדחתה התביעה כנגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות (החלטה מיום 18.1.2015).

טענות הצדדים

4.לטענת התובע, בשני מועדים שונים, הראשון בשנת 2007 והשני בחודש 2/2008, הלווה לנתבע 100,000 ₪ בכל פעם, במזומן. לשיטתו בפעם השנייה התכוון להלוות סך של 45,000 ₪ באמצעות שיק שנכתב על ידו, ויתרת כספי ההלוואה, בסך 55,000 ₪, במזומן. השיק על סך 45,000 ₪ הוכן על ידו אך לא נמסר לבסוף לנתבע, שכן לבקשת הנתבע נתנו לו מלוא הכספים על סך 100,000 ₪ במזומן. אולם, בפועל, גנב הנתבע גם שיק זה נוסף על כספי ההלוואה שניתנו לו כאמור.

לטענת התובע, לצורך הבטחת פירעון ההלוואה נמסר לו השיק נשוא תיק ההוצל"פ וכן 12 שיקים על סך 4,000 ₪ כל אחד, מהם נפרעו שני שיקים בלבד בסך כולל של 8,000 ₪. בניכוי סכומים אלו מסך 245,000 ₪, הועמדה התביעה על סך 237,000 ₪.

5.הנתבע מכחיש כי בשנת 2007 קבל סך 100,000 ₪. לשיטתו התקשר עם התובע בהסכם השקעה בחברת "יעד תעשיות פלסטיק" (לעיל ולהלן: "החברה") הסכם מיום 21.2.2008. במסגרת זו התחייב כל אחד מהם להשקעה בסך 50,000 ₪, 100,000 ₪ בסך הכל. לצורך העניין ביקש ללוות מן התובע 50,000 ₪ ובפועל לווה ממנו סך של 45,000 ₪ באמצעות שיק ז"פ 26.2.2008. הנתבע התחייב להשיב כספי ההלוואה מרווחי ההשקעה, ומסר שיק פתוח לתובע כבטוחה (השיק נשוא תיק ההוצל"פ) כשהוא נושא חתימתו בלבד. התובע והנתבע חזרו בהם מההתקשרות אך לחברה לא הייתה היכולת להחזיר להם את כספי השקעתם בסך של 100,000 ₪. לפיכך, על מנת להחזיר את ההשקעה הסכים הנתבע להגיע להסכם חדש עם החברה. כך שביום 12.8.2008 התקשר עם החברה בהסכם לרכישת עסק, חנות למוצרי חשמל. תמורת הרכישה נקבעה כך שסך של 100,000 ₪ הינם כנגד סכום ההשקעה, ו-100,000 ₪ נוספים כנגד משיכת מלאי ע"י המוכר במהלך הפעילות השוטפת. בפועל, לא נמשך מלאי ולא העביר 100,000 ₪ לנתבע. מכל מקום טוען הנתבע, כי משך 12 שיקים על חשבון החנות בסך 4,000 ₪ כל אחד לצורך השבת כספי ההלוואה, מהם נפרעו 2 שיקים בשווי 8,000 ₪. עוד טוען הנתבע כי התובע מילא את פרטי השיק הפתוח שמסר לו הנתבע שלא בהתאם להרשאה ולא תוך זמן סביר מן המועד שנמסר לו.

דיון והכרעה

הסכם התקשרות עם חברת "יעד תעשיות פלסטיק"

6.הנתבע מודה כי קיבל מהתובע סך של 95,000 ₪. הנתבע העיד על כך, "קיבלתי ממנו בשביל להשקיע במפעל 50,000 ₪ במזומן ושיק 45,000 ₪" (עמ' 25, ש' 21-22 לפר').לשיטתו 45,000 ₪ מתוכם הלווה לו התובע, לצורך השקעה בחברה וכאשר יתרת הכספים בסך 50,000 ₪ הועברו לחברה בגין חלקו של התובע בעסקה. על מנת לתמוך בגרסתו בדבר השקעה משותפת, הציג הנתבע הסכם מיום 21.2.2008 עליו חתומים התובע, הנתבע ונציג החברה.