ת"א 50824-05-16 אליהו נ' בע"מ

בפניי בקשת המבקש/התובע לתיקון כתב התביעה, על ידי הוספת אחיו כתובע נוסף בתביעה וכן הוספת סעד כספי בגין נזקים שנגרמו לו, לכאורה, בשל מעשיה של המשיבה/הנתבעת. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשת התובע ותגובת הנתבעת, על נימוקיהן, אני מורה על קבלת הבקשה.

תקנה 92 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

מלשון תקנה 92 הנ"ל ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובמיוחד כאשר הבקשה לא הוגשה תוך שיהוי אלא בשלב קדם המשפט, נעתרים לו ברוחב לב, למעט מקרים חריגים וראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 2007, עמ' 148 והאסמכתאות שם.

גישתם של בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליברלית. כל אימת שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בכך כדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 98/2345 סלים דנגור ו-3 אחרים נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431-432. ע"א 90/3092 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו(3), 214).