משנברג נ' בריק ואח'

1.התובע הוא הבעלים של חשבון השקעות בבית ההשקעות מגדל שירותי בורסה שמספרו 51112. (להלן: "החשבון"). הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פעל בחשבון התובע בין השנים 2007-2015, וביצע בו פעולות הקשורות במסחר באופציות. בתביעה דנן טען התובע כי פעולותיו האמורות של הנתבע בוצעו תוך חריגה מההסכמה בין הצדדים, בניגוד לדין ותוך הפרת הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הייעוץ"). זאת בין היתר לאור העובדה שהנתבע לא היה בעל רישיון לניהול תיקים במועדים הרלוונטיים לתביעה (שכן הוא חדל להיות בעל רישיון פעיל לניהול תיקים משנת 2002 ואילך). במסגרת התביעה, עתר התובע לפיצוי בקשר עם הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרות הנטענות.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

2.התובע טען כי הנתבע ניהל את כספו תוך חריגה מהסכמה, באופן ספקולטיבי ובניגוד לדין באופן שהביא לאובדן כל חסכונותיו. לטענתו, הוסכם בינו לבין הנתבע כי הנתבע יפעל בחשבון בתחום האופציות בלבד, בהיקף מוגבל, תוך תיחום הסיכון לאחוז מסוים מהקרן לשנה. התובע הדגיש כי הוא אדם זהיר, איננו אוהב סיכון, ומעולם לא היה לו כל ידע באשר למסחר באופציות. פרופיל ההשקעה שלו התאפיין בהחזקת מניה אחת או שתיים לאורך זמן, וזהו פרופיל השקעה שונה לחלוטין מהמסחר באופציות.

הנתבע 2 הוא אחיו של הנתבע. לטענתו של התובע, הציגו לו הנתבעים מצג שווא לפיו הנתבע 2 הוא רואה חשבון. הוא הוסיף כי הנתבע 2 אף העביר לו דו"חות שגויים לגבי פעולות הנתבע ובאשר להתנהלות החשבון.

3.לטענת התובע, החל מהרבעון האחרון של שנת 2013 הגביר הנתבע את היקפי הפעילות באופציות תוך חריגה מההסכמה ביו הצדדים. הנתבע הסתיר את פעולותיו, הציג בפני התובע מצג שווא לפיו הוא יתקן את הנזקים להם גרם והוביל אותו להזרים כספים נוספים לחשבון. התובע הדגיש כי פעולותיו של הנתבע בחשבון הן פעולות משוללות היגיון, שנעשו בניסיון להגדיל את רווחי הנתבעים.

עוד נטען כי כל פעולותיו של הנתבע נעשו תוך הפרת חוק הייעוץ. בכלל זה הנתבע פעל בחשבונו של התובע לפי שיקול דעתו הבלעדי, והוא לא יידע את התובע כי הוא פועל ללא רישיון וללא ביטוח. הנתבע לא ערך עם התובע הסכם בכתב, ופעל מבלי לוודא את ההתאמה של פעולותיו לצרכי התובע ובלא לעדכן התאמה זו. מעבר לכך התנה הנתבע את שכרו ברווחיו ולא פעל כמנהל תיקי השקעות סביר. התובע ציין כי אילו הוא היה מודע לכך שהנתבע פועל ללא רישיון – הוא לא היה מפקיד בידיו את ניהול כספיו. בסיכומי התשובה מטעמו הדגיש התובע כי מאחר שהוא אינו בקי במסחר במכשירים פיננסים מורכבים, הוא ביקש להתקשר עם מי שהתיימר להציג עצמו כ"בעל מקצוע".

4.התובע התייחס לטענות הנתבעים לפיהן בין הצדדים התקיימה שותפות שעניינה פיתוח תכנת מסחר חדשנית, כאשר במסגרת זו הסכים התובע לשמש "שפן ניסיונות" לשימוש בתוכנה. הוא הדגיש כי מעולם לא הייתה בין הצדדים שותפות, וכי הטענה לפיה הוא הסכים להיות "שפן ניסיונות" היא טענה בלתי סבירה (כאשר הנתבע בעצמו הודה בחקירתו כי התקופה שבה שימש התובע "שפן ניסיונות" ממילא הסתיימה בשנת 2011). בנוסף נטען כי בניגוד לגרסה האמורה, הרי מעדותו של הנתבע בבית המשפט עולה כי גם בניהול תיקים אחרים הוא פעל באופן זהה לזה בו הוא פעל בחשבון. התובע ציין כי החל משנת 2010, צברו הנתבעים רווחים של למעלה מחצי מיליון שקלים בגין עמלות שגבו מפעולות בחשבונו. לטענתו, בכך יש גם כדי לסתור את טענותיהם של הנתבעים לפיה בין הצדדים הייתה שותפות.

לבסוף טען התובע כי יש לדחות את גרסת הנתבעים לפיה הנזקים נגרמו עקב עצה שנתן התובע לנתבע או את הגרסה כי החשבון שימש להשגת "אשראי טכני" לרכישת מניות ישראמקו. גרסה זו - כך נטען - נסתרת מחומר הראיות ומחוות-הדעת מטעמו של התובע. התובע ציין כי מניתוח פעולות המסחר של הנתבע ומחוות הדעת מטעמו של התובע עולה כי הנתבע הניח הנחות שגויות לגבי השוק, וכי הוא פעל תוך ניסיון להסתיר את ההפסדים. לאור כל האמור ומאחר שהנתבעים לא העלו טענות הגנה שדי בהן כדי להביא לדחיית התביעה, ביקש התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצות אותו בשיעור הנזק שנגרם לו בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמו, קרי 2,030,000 ₪.

טענות הנתבעים

5.הנתבעים הדגישו כי התובע הוא משקיע מתוחכם ואוהב סיכון, שביקש מהנתבע ליישם עבורו מדיניות השקעות ספקולטיבית ומסוכנת של מסחר באופציות. התובע ביצע לאורך השנים פעילות פיננסית רחבת היקף, כאשר נטייתו הייתה להחזיק במניה אחת או שתיים לאורך זמן. לכן, לטענתם, גם אם נגרם לתובע נזק – הרי שנזק זה הוא באחריותו שלו ונובע מבחירותיו האישיות.