ת"א 50765-05-16 י. ו. גליל הנדסה בע"מ נ' Eggersmann Anlagenbau Concept Gmbh

האם יש לבטל את ההיתר שניתן למבקשת להמציא את התביעה לחו"ל לידי המשיבה עפ"י תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי?

א.רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.המבקשת הגישה תביעה כספית על סך של יותר מ-6.6 מיליון ₪ כנגד המשיבה, בגין כספים שלטענתה מגיעים לה מהמשיבה בעקבות חוזה שנחתם בין הצדדים. החוזה עסק בעבודות שהתבצעו באתר המחזור בחיריה. המשיבה התקשרה בחוזה עם המבקשת לצורך ביצוע עבודות התקנה באתר.

2.המבקשת טוענת בתביעה שהגישה כי המשיבה לא שילמה לה את הכספים המגיעים לה עפ"י ההסכם שנכרת בין הצדדים (להלן: "החוזה").

3.מאחר ומקום מושבה של המשיבה בגרמניה, הגישה המבקשת בקשה להיתר המצאה לחו"ל. הבקשה התבססה, בין היתר על תקנה 500(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר והתביעה היא על "הפרת חוזה בתחום המדינה" וכן על תקנה 500(7) מאחר ו"התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה".

4.המבקשת הייתה מודעת לתניית שיפוט זר שעוגנה בחוזה, ואולם היא טענה בסעיף 75 לבקשה כי:

"אשר למקום השיפוט נקבע בפשטות כי מקום השיפוט יהיה לונדון. לא נקבע בהסכם כי לונדון הינה מקום השיפוט היחיד והבלעדי ולא נקבע כי בחירתה של לונדון שוללת את סמכותם של בתי המשפט המוסמכים בישראל לדון ביחסי הצדדים. הדבר עלה בבירור מהבדלי הניסוח בין הדין החל, ששם צויין כי הדין האנגלי הינו בלעדי, לבין מקום השיפוט, ששם לא צויין כי לונדון הינה מקום השיפוט הבלעדי".

5.המשיבה טוענת כי מדובר בסעיף תניית שיפוט זר שבו הצדדים הסכימו במפורש כי מקום השיפוט יהיה באנגליה בלבד. לפיכך, טוענת המשיבה כי אין לבית משפט בישראל סמכות לדון בתביעה. כמו כן טוענת המשיבה כי לא בוצעה המצאה כדין בחו"ל, כי לא הוכח הדין הזר החל על התביעה וכי לא מתקיימות אף אחת מהעילות הקבועות בתקנה 500.