ת"א 50757-06-13 ג' ואח' נ' מסלמה ואח'

התובעת, ילידת 9.3.1996, נפגעה בתאונת דרכים ביום 15.1.2005. אין מחלוקת כי על הנתבעות מוטלת החובה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה מושא התובענה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובעת. מחלוקת זו סובבת בעיקרה את שאלת שיעור הנכות התפקודית שנגרמה לתובעת, כמו גם את שאלת השפעתה של נכות זו על כושר השתכרותה.

בהיות התובעת קטינה בעת הגשת ההליך הוגשה התביעה באמצעות אמה.

הנכות הרפואית

התובעת פונתה לבית החולים מוקסיד שם אובחן שבר פתוח מרוסק של עצם השוק הימנית. התובעת נותחה ובוצע שחזור פתוח וקיבוע. הגבס הורד ביום 29.3.2005 וביום 3.8.2005 עברה ניתוח להוצאת הקיבוע.

המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, דר' שרצר אהוד, בדק את התובעת ביום 2.1.2007, כשנתיים לאחר התאונה. בבדיקתו מצא כי לתובעת מגבלת תנועה קלה בקרסול בהשוואה לשמאל הגורמת להפרעה מינורית בהליכה. להערכתו מדובר היה במצב זמני ולכן המליץ לכמת את נכותה הזמנית למשך שנה בגין צלקת כואבת מכערת ורגישה בשיעור 10% על פי סעיף 75(1)ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"). בגין הפרעת התנועה בקרסול המליץ על דרגת נכות בשיעור 2.5% על פי סעיף 48(3)א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי. עוד העריך דרגת נכות זמנית בשיעור 50% של חודשיים מיום התאונה ונכות זמנית בשיעור 20% לתקופה נוספת של שישה חודשים.

מאחר והצמיחה טרם הסתיימה בעת מתן חוות הדעת הראשונה לא ניתן באותו שלב לקבוע נכות צמיתה. לאחר שחלף פרק הזמן שבו נקב המומחה בחוות דעתו, ערך המומחה לתובעת בדיקה נוספת ביום 15.2.2008. בחוות דעתו המשלימה ציין המומחה את ממצאיו ומצא שיפור ניכר במצבה. ביחס לקרסול העריך, כי נותרה הפרעה קלה מאוד רק בתנועה של כיפוף גבי ודלדול השרירים קל מאוד בשוק ימין. הצלקת השתפרה, כבר לא היתה רגישה ואינה בולטת ואולם נראית גם ממרחק של כ-. המומחה העריך כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בגין צלקת מכערת במידה קלה מאוד ואינה רגישה בשיעור 5% על פי סעיף 75(1)ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי ובגין הפרעת מזערית של תנועת קרסול ימין נכות בשיעור 1% ללא סעיף מוגדר.

לאחר חקירתו הנגדית בדק המומחה שוב את התובעת, ביום 8.1.2013, בדיקה נוספת בשל הבדלי אורך הרגליים וכן ערך בדיקת צלקות. המומחה דן וסיכם את מצבה של התובעת:

"מצב אחרי תאונה לפני 8 שנים. זמן רב חלף ולכן המסקנות סופיות.