ת"א 50723-11-15 שחאדה בראנסה ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל

התובעים הגישו תביעה לפיצוי הפקעה בתאם לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ד – 1953 (להלן: "חר"מ").

במסגרת תביעתם, ביקשו התובעים לפצותם בהתאם להוראות החוק או בהתאם להוראות הנוהל 44.03.

ביום 16.1.17 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יגישו בשלב זה טיעונים בסוגיה, האם לאור העובדה שהמגעים לפשרה בין הצדדים החלו בזמן שהנוהל הקודם היה בתוקף, האם ימשיך לחול נוהל זה או הנוהל שהחליפו. עוד ביקשו הצדדים להתייחס במסגרת טיעוניהם לשאלה, האם יכול בית משפט לחייב את המדינה לבוא בדברים על פי הנוהל.

הצדדים הגישו טיעוניהם בסוגיה זו לעיל.

שני הצדדים אינם חולקים על כך שמטרתו של הנוהל להיטיב עם תובעים לעומת הוראות חר"מ וליתן להם תמריץ להימנע מניהול התדיינות משפטית. כלומר מטרת הנוהל הינה להחליף התדיינות משפטית ולתמרץ תובעים ללכת על דרך הפשרה. יצוין, כי הנתבעת בסיכומים מטעמה, מביעה נכונות לפצות את התובעים בהתאם לנוהל המיטיב הקיים.

בנסיבות אלו, כאשר התובעים מבקשים פיצוי על פי הנוהל וכי הנתבעת אינה מתנגדת ליתן פיצוי על פי הנוהל, אזי לא מצאתי בשלב זה משטרם נוהל כל משא ומתן רציני בין הצדדים ומשטרם אף ניתנה לתובעים הצעת פיצוי כלשהי להידרש למחלוקת, האם ניתן לחייב את המדינה לבוא בדברים על פי הנוהל משאינה מתנגדת לעשות כן.