עזר נ' צדיק

1.לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

רקע

2.עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

3.הצדדים ומר ישראל פייג, היו שותפים עסקיים, לרבות בחברת חץ אקולוגיה בע"מ (להלן: "החברה"). בשנת 2007 פרץ סכסוך בין בעלי המניות בחברה, אשר בעטיו מתקיימים הליכים רבים בין הצדדים.

4.לטענת התובע, ביום 6.10.2014 לאחר דיון בבית המשפט בתל אביב, באחד התיקים המתנהלים בין הצדדים, ובנוכחות אנשים שהיו אותה עת במסדרון בית המשפט, אמר הנתבע: "עזר הוא רוצח, הוא רצח את הקבלן". בדבריו, התייחס הנתבע לקבלן בשם קוזניץ ז"ל (להלן "המנוח"), אשר קיפח את חייו בנסיבות מצערות. לשיטתו, הדברים נאמרו מתוך כוונה לפגוע בו, בשמו הטוב ובמשלח ידו.

הנתבע מצידו מכחיש הדברים. לשיטתו, דבריו סולפו, הוצאו מהקשרם, ומכל מקום – המדובר בשיחה אישית, לא פומבית, בבית משפט, במהלכה הועלתה ביקורת לגיטימית.

הבקשה 

5.התובע מבקש לתקן את תביעתו ולהוסיף מקרה נוסף אשר, לשיטתו, התרחש ביום 8.7.2015, לאחר דיון נוסף בתיק אחר בין הצדדים, כאשר הנתבע אמר לעורך דינו של התובע: "תגיד לעזר שקוזניץ' מוסר לו ד"ש".

הנתבע מכחיש כי מסר דרישת שלום למנוח (להבדיל מאחרים) ומתנגד לבקשה.

ויאמר מיד - דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה

6.אמנם, דרך כלל בית המשפט ייעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב תביעה מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"), במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט ולרדת לחקר האמת (ראו למשל: רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427).

בבואו לבחון את הבקשה לתיקון כתב התביעה, על בית המשפט לבדוק אם התיקון דרוש על מנת שהפלוגתא האמתית תעלה לדיון וניתן יהיה לקבוע את זכויותיהם של בעלי הדין וגם לבחון את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, הפגיעה הפוטנציאלית באפשרותו של הצד שכנגד להתגונן מפניה, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו (ראו: רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק (19.12.2013); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (1998); ע"א 400/70 ירקוני נ' פרידמן, פ"ד כה (2) 175 (1971); רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25.09.2008); כמו כן, יש לשקול את תום הלב, הוגנות ההליך והכל בשילוב השכל הישר, כפי שהודגש ב-רע"א 3385/08, מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (2008); ע"א 579/90, רוזין נ' רוזין, פ"ד מו(3) 738; י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995) עמוד 350; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית (2009) עמוד 151 ואילך).).

כך גם לא יתאפשר תיקון מקום בו אין בו לתיקון תוחלת או יש בתיקון כדי לפגוע פגיעה משמעותית בנתבע שאינה ניתנת לפיצוי על דרך של פסיקת הוצאות (והשוו: רע"א 4046/09, התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (2009); רע"א 1527/09, מדינת ישראל נ' אבו עודה (2009); ע"א 728/79, קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980); רע"א 11137/05, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (2006)).

זאת ועוד. במסגרת השיקולים יש לשקול הן את התנהלות הצדדים והאינטרס של כל צד והן שיקולים מערכתיים, כאמור ב-רע"א 615/13, מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מ"י (2014):

"... בפרשנות התקנה ובהכרעה בשאלה אם יש לאפשר את תיקון כתב הטענות ישקול בית המשפט את אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור ביעילות הליכים ושלא יוקצה לבעל דין שאינו מכלכל את ענייניו כהלכה זמן שיפוטי שלא לצורך ...". 

ומן הכלל אל הפרט.