- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 50637-11-16
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
50637-11-16
3.10.2017 |
|
בפני השופט בכיר: ד''ר מנחם (מריו) קליין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע/המבקש: פלוני |
נתבעת/המשיבה: כלל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
|
בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד.
התובע, יליד 1963, טוען שביום 9.12.09 החליק כשעלה על משאית לצורך נסיעה, נפל על גבו וידו, ונפצע קשות.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל, ונקבעו לו 0% נכות צמיתה.
כעת בפני, בקשה להבאת ראיות לסתור מטעם התובע.
לטענת ב"כ התובע המלומד וועדת המלל הראשונה לא קבעה לתובע נכות זמנית וזהו פגם מהותי. כמו כן טוען ב"כ התובע בבקשה שהגיש כי וועדת הערער לא התייחסה כלל להערותיו של ד"ר בשוראי וכן לממצא הפתולוגי המעיד כי לאחר התאונה התובע התגלה כסובל מתזוזה בחוליות עמוד שידרה מותני, ממצא אשר אין לגביו סעיף בלוח הליקויים של המלל. לכן טוען ב"כ התובע כי במקרה זה מתקיימות שתי סיבות לקבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור הן מטעמי צדק והן משום שלא הובאו בחשבון כל הסעיפים הרלוונטיים לפגיעה.
לטענת ב"כ הנתבעת מדובר בשיקול הדעת של הוועדה וכי לא התגלה פגם מהותי בעבודתה ולא קיימת עילה שבדין להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל.
דיון והכרעה
סמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשה להביא ראיות לסתור נובעת מסעיף 6 ב' סיפא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 הקובע:
"בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
ככלל, המקרים בהם ייעתר בית המשפט לבקשה להביא ראיות לסתור המתייחסים בעיקר על משני טעמים:
א. טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות שעל פי דין אחר, היה נגוע בפגם מהותי (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).
ב. טעמים עובדתיים כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
(ראו בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חב' לביטוח בע"מ פ"ד לט (4) 505; ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מ"ה (4) 77, אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חמישית עמ' 494, 495).
משעיינתי במסמכי וועדות המלל אשר צורפו לכתב התביעה (נספחים ח' וט') ובמכתבו של ד"ר בשוראי מיום 01.04.15 (נספח ז' לכתב התביעה) אני סבור כי לא נפל כל פגם בעבודת הוועדות וודאי לא כזה המגיע כדי פגיעה בצדק הטבעי וטיעוני ב"כ הנתבעת המלומד בעניין זה מקובלים עלי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
