ת"א 50580-01-12 בר און-זלצר נ' שולדר ואח'

1. המבקשים עותרים לדחות חלקים מכתב התביעה מחמת התיישנות.

2. לשיטת המבקשים, תביעת שכה"ט המכוונת כלפיהם בכל הנוגע ל"חוב העבר", כפי שמוגדר בכתבי הטענות, התיישנה זה מכבר ולכל היותר כשנתיים לפני הגשת התובענה.

גם לגבי החלק בתביעה הנוגע לשכ"ט עבור מאזנים שנתיים, גורסים המבקשים כי חלקה התיישנה וכך גם לגבי חלק מהתביעה הנוגע לשירותי הנהלת חשבונות וטיפול שוטף.

3. המשיב מתנגד לבקשה וטוען, בין היתר, כי מועד ההוכחות קרוב וכי המשיבים או מי מהם הודו בחוב נשוא התובענה או בחלקו וכך החלה תקופת ההתיישנות ”לרוץ" מתחילתה. הוגשה תשובה לתגובה.

4. דין הבקשה להידחות, בשל מספר טעמים.

5. ראשית, הבקשה לוקה במועד הגשתה.

אמנם, בכתב ההגנה הועלתה טענת ההתיישנות ובעבר הוגשה בקשה (מס' 41 משנת 2012) בענין בפני המותב הקודם, שלא הוכרעה, אך התיק עומד בפני שמיעת הוכחות, ביום 23.12.14, לאחר כמעט ארבע שנים, וניתן יהא להעלות את טענת ההתיישנות, שממילא לא מתייחסת לכל חלקי התביעה, במהלך ההוכחות והסיכומים, באופן שזכויות המבקשים לא ייפגעו.

זאת ועוד, לא תצמח טובה דיונית לצדדים מהכרעה בשאלת ההתיישנות כעת שכן כבר הוגשו תצהירים ודיון בשאלה זו כעת רק יסרבל את ההליך.

6. שנית, כאמור, המשיב טוען כי המבקשים או מי מהם הודו בחוב הנטען בסמוך להגשת התובענה ואף שילמו סכומים שונים על חשבון במהלך התקופה הרלבנטית.