ת"א 50580-01-12 בר און-זלצר נ' שולדר ואח'

1. המבקשים עותרים לדחיה על הסף של חלק מהתביעה המתייחס לסעד הצהרתי, לפיו העברת מניות שבבעלות המבקשים 1-2 במבקשות 3-4 למבקשות 7-8, בטלה.

המבקשים גורסים, בתמצית, כי המשיב טען בכתב תביעתו כי שווי המקרקעין שבבעלות המבקשות 3-4 או מי מהן הינו כ-20 מליון ₪ וכי הוברר שלא היו בבעלות החברות נכס נוסף, כך שניתן לומר ששויו של הסעד ההצהרתי עולה בהרבה על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

עוד נטען כי המדובר ב"ענין כלכלי" כמשמעות מונח זה בסעיף24ב (6) לחוק בתי המשפט (נוסח חדש), תשמ"ד-1984 וכי בכל מקרה המדובר בזכויות במקרקעין ולכן הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי ו/או למחלקה הכלכלית בו.

2. המשיב מתנגד לבקשה, וטוען בין היתר, כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, כי התובענה מצויה ערב הוכחות וכי בכל מקרה, המבקש 1 טען בפרוטוקול דיון מיום 18.4.12 כי מניות המבקשת 3 אינן שוות דבר.

עוד נטען כי בהסכם מכר המנות נספח ז' לכתב התביעה נקבע (בסעיף 3.4) כי שווי המקרקעין האמורים הינו 2.44 מליון ₪ (בצרוף מע"מ) וסכום זה מצוי בגדר סמכותו הענינית של בית משפט השלום. הוגשה תשובה המתייחסת לטענות האמורות.

3. דין הבקשה דחיה.

4. בסוגית עיתוי העלאת טענת סמכות ענינית חלה תמורה מזה זמן רב. בעבר, הדיעה המקובלת היתה כי ניתן להעלותה בכל שלב ואף בערעור שכן המדובר בטענה היורדת לשורשו של ענין.

וכך נקבע ברע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי ואח', פ"ד נח(3) 49 (עמ' 52-53):

"אכן, היה מקובל שטענה של חוסר סמכות עניינית היורדת לשורשו של ההליך המשפטי, ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, אולם לאחרונה מתחזקת והולכת בפסיקת בתי-המשפט המגמה שלא להיזקק לטענת היעדר סמכות עניינית הנטענת באיחור (ראו דברי השופט (כתוארו אז) אור בע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן [1]; דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 1662/99 חיים נ' חיים [2])".נ

ובהמשך: