ת"א 5053/03 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'

1.לפניי בקשת הסתדרות העובדים הלאומית, לעיון בתיק הנדון – ת"א 5053/03. מדובר בתובענה שהוגשה בשנת 2003, אשר לאחר השמעת הסיכומים הועברה להליך של גישור לפני כב' שופט בית-המשפט העליון (בדימוס) תיאודור אור וכב' השופט (בדימוס) בועז אוקון. ביום 7.11.13 ניתן, לבקשת התובעת ונתבעות 1-4, פסק-דין אשר נתן תוקף להסכמתן בדבר העברת הסכסוך להליך של בוררות, אשר יתקיים לפני המגשרים הנ"ל.

2.בבקשה לעיון בתיק בית-המשפט ציינה המבקשת, כי מטרת העיון היא: "לצרכי לימוד הרקע המשפטי בסוגיה שבנדון"; והוסיפה, כי לאחרונה ניתן פסק בוררות בהליך הנ"ל וההליכים הנוגעים לנתבעות 1-4 "יכולים להשפיע באופן עקיף" על המבקשת.

3.משיבה 5 הודיעה ביום 4.1.15, כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית-המשפט.

4.משיבות 1-4 הודיעו ביום 27.2.15, כי מטרת העיון לא הובהרה בבקשה, והיא לכאורה תמוהה, שכן לימוד "הרקע המשפטי" במובחן מהרקע העובדתי, צריך שייעשה מתוך בחינת הוראות הדין, הפסיקה והספרות המקצועית, ולא מתוך עיון בכתבי-טענות שהגיש בעל-דין אחר, בהליך זר שהמבקשת כלל אינה צד לו. בנסיבות אלו, לא מצאו נתבעות 1-4 הצדקה להיעתר למבוקש; אך הבהירו כי הן מותירות את ההחלטה לשיקול דעת בית-המשפט.

5.בתגובת התובעת מיום 30.3.15 צוין, כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן זכות עיון למבקשת, שכן "לימוד הרקע המשפטי בסוגיה שבנדון", אינו מקים עילה לעיון בכתבי בית-דין שהוגשו בהליך שהמבקשת אינה צד לו. עוד נטען, כי חלק מכתבי-הטענות אכן כוללים ניתוח משפטי של סוגיות שונות, שהצדדים ובאי-כוחם השקיעו בו משאבים ניכרים של זמן וכסף; אלא שאין כל הצדקה לכך שצד שלישי יהנה מהשקעה זו על דרך של "עיון" בתיק לא לו. התובעת לא התנגדה למתן צו שיאפשר למבקשת לעיין בהחלטות שיפוטיות, והעירה כי הואיל וההכרעה בתיק זה ניתנה במסגרת הליך בוררות, כל ההחלטות השיפוטיות של בית-המשפט ניתנו אך בקשר לניהול ההליך המשפטי, מבלי שנדרשה בסופו של יום הכרעת בית-המשפט במחלוקות המשפטיות והעובדתיות נושא התובענה. עוד העירה התובעת, כי אם מטרת העיון המבוקש הוא "לימוד הרקע המשפטי", אזי היא מתקשה להבין מדוע המסמכים שבהם מתבקש העיון הם "בעיקר כתבי הטענות ונספחיהם"; שכן, לטענתה, טיעונים משפטיים מקומם העיקרי בסיכומים ולא בכתבי-הטענות. לפיכך, גורסת התובעת, כי בקשת העיון לוקה בחסר ואינה מרימה את הנטל שהיה על המבקשת להרים לצורך תימוכין בבקשתה, למרות שמדובר בנטל קל יחסית. עם-זאת, הדגישה התובעת, כי ככל שבית-המשפט ימצא לנכון, היא "איננה מתנגדת לכך שכל ההחלטות בתיק וכן סיכומים בכתב שהוגשו מטעם הצדדים (להבדיל מכתבי טענות, תצהירים, עדויות ונספחים) יימסרו לעיון המבקשת".

6.בתשובה לתגובות הצדדים, אשר הוגשה ביום 14.4.15, טענה המבקשת, כי זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, ועל בעל-דין המתנגד לעיון לעמוד בנטל לשכנע שאין להתירו; וכי התובעת לא עמדה בנטל להצביע על טעם מהותי, קונקרטי וכבד משקל, הגובר על זכות העיון, ולא ציינה מהם המסמכים הספציפיים שהעיון בהם כרוך בפגיעה מהותית.

7.סעיף 4(א) לתקנות בתי-המשפט ובתי-הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003, מורה כי "כל אדם רשאי לבקש מבית-המשפט לעיין בתיק בית-המשפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". סעיף 4(ג) לתקנות מורה, כי "בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת". טופס 2 שבתוספת דורש פירוט של "מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו". זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, שהוא אחד מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, אשר מעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ובסעיף 68 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (רע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.6.15)). בקשה לעיון נעשית במסלול תלת שלבי. בשלב הראשון, יש לבחון אם קיים איסור שבדין על העיון. בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם מתן זכות עיון עלול להסב פגיעה למי מבעלי-הדין או לאינטרס הציבורי. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לעיון, יש לבחון את האיזון בין פגיעות אלו לזכות העיון (רע"א 943/15 לעיל, בפִסקה 11). כן נפסק, כי "זיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון", וכי "ההוראה בתקנות, לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית-המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין ולצד שלישי בעקבות העיון" (ע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.04), בפִסקה 5).

8.כאמור, מבקשת העיון עותרת לצו שיאפשר לה לעיין בכתבי-הטענות על נספחיהם, בהחלטות ובפרוטוקולים (סעיף 2 לבקשה). כפי שצוין, נתבעות 1-4 ונתבעת 5 הותירו את ההכרעה לשיקול-דעת בית-המשפט; אך התובעת התנגדה לבקשה, למעט מתן אפשרות למבקשת לעיין בסיכומי הצדדים ובכל ההחלטות שניתנו. בענייננו, לא קיים איסור שבדין על העיון, והמחלוקת בין מבקשת העיון לבין התובעת מתמקדת בשלבים השני והשלישי של בחינת הבקשה. כאמור, הנטל המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית. אמנם, המבקשת הסתפקה בהצגת טעם לקוני וכללי לבקשתה, של הצורך ב"לימוד הרקע המשפטי". ואולם, התובעת לא הראתה שהעיון עלול להסב לה פגיעה, ורק ציינה שבקשת העיון לוקה בחסר. בנסיבות האמורות, ולנוכח עמדת יתר בעלי-הדין – שהותירו את הבקשה לשיקול דעת בית-המשפט – אני נעתר לבקשה; והמבקשת תוכל, אפוא, לעיין בתיק בית-המשפט, ובכלל זה – בכתבי-הטענות על נספחיהם, בתצהירים, בפרוטוקולים, בסיכומים בכתב ובהחלטות.

9.המזכירות תמציא ההחלטה למבקשת העיון עו"ד א' אברמוביץ, לב"כ התובעת עו"ד י' זמיר, לב"כ נתבעות 1-4 עו"ד ב' בן צור ולב"כ נתבעת 5 עו"ד א' סופר.

ניתנה היום, ג' באב, התשע"ה, 19.7.15, בהיעדר הצדדים.