ת"א 50515-06-13 גלעדי נ' אטרמן ואח'

הועברה למותב זה בקשה להעברת מקום דיון בתוך מחוז הדרום לפי סעיף 49 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], 1984 - התשמ"ד. על אף הבקשה ניכר אפוא כי מדובר למעשה בשתי בקשות נפרדת השלובות זו בזו ; האחת בקשה לאיחוד הדיון בשלוש תובענות נפרדות , והשנייה בקשה להעברת הדיון מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום באשדוד.

הבקשה לאיחוד הדיון

תחילתו של התיק דנן בבית משפט המחוזי בבאר שבע. ביום 10.7.13 ובעקבות החלטתה של כב' השופטת ר. ברקאי התיק הועבר לבית משפט השלום בבאר שבע ובהמשך אושר תיקונו של כתב התביעה על ידי כב' השופט אדם (ראו: החלטה מיום 13.8.13 – להלן : "ההחלטה"). במסגרת ההחלטה נקבע בין היתר כי "השינויים העובדתיים (בכתב התביעה המתוקן – ה.ש) הם מינוריים יחסית. עיקר השינוי נובע מהשמטת שניים מתוך שלושה המבנים שבמחלוקת, מצמצום סכום התביעה, ומהוספת סעד חלופי של אכיפה".

ויצוין, ההליכים החלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כבקשה לסעדים זמניים וכנגד ארבעה משיבים (כולל המשיבים בתיק דנן). בהמשך ובהתאם לנסיבות, פוצלה התובענה ל 3 תובענות נפרדות כאשר התיק דנן נקבע בבית משפט השלום בבאר שבע, ת.א 27221-07-13 הוגש בבית משפט השלום באשדוד, ו ת.א 27291-07-13 הוגש גם הוא בבית משפט השלום באשדוד.

המבקש טוען בבקשתו כי בשלושת התובענות מתעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות. כאשר ריכוז הדיון בכל התובענות בבית משפט השלום באשדוד ימנע הכרעות משפטיות סותרות בסוגיות זהות. לעמדתו, מדובר באותם צדדים, במסכת עובדתית זהה, עסקת יסוד זהה וטענות משפטיות זהות. ועוד, מקום מושבם של בעלי הדין באזור אשדוד ומכאן עולה הזיקה לבית משפט השלום באשדוד : המבקש דר בראשון לציון ; המשיב 1 דר בבית אל ; המשיב 2 הינו תושב רוסיה ; עיקר פעילות הצדדים במועדים הרלוונטיים באשקלון ; ומקום מושבם של העדים הפוטנציאליים באזור זה.

המשיבים טוענים כי המבקש הוא האחראי הבלעדי לכך שהתיקים מתבררים בבתי משפט שונים במחוז הדרום, היות ובחר להגיש תביעותיו כנגד המשיבים 1 , 2 , ו 4 בבית משפט השלום באשדוד בניגוד לתיק דנן. עוד ציינו כי התיק דנן מצוי בשלב מתקדם ונקבעו מועדי דיון עתידיים לעומת התיקים הקבועים בבית משפט השלום באשדוד המצויים באופן יחסי (ה.ש) בשלבי משפט טרומיים.

על אף התנגדותם הכללית של המשיבים, בסעיף 18 לכתב תגובתם הציעו חלופה ובה הסכמתם להעברת התיקים לבית משפט השלום בבאר שבע. ניתן להסיק כי עמדה זו משקפת למעשה הסכמה לכאורית לאיחוד הדיונים והעלאת עמדתם על הכתב באשר לקביעת זהות בית המשפט שידון את התובענות המאוחדות. לאור האמור, ולאחר ששקלתי שיקולים שיפוטיים ומנהליים נוספים אני מורה אפוא על איחוד הדיונים.

הבקשה להעברת מקום הדיון

כפי שפורט לעיל, בעוד שהמבקש עותר להעברת התובענה המשותפת מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום באשדוד , המשיבים עותרים לקביעתה בבית משפט השלום בבאר שבע באופן בו התובענות "הקטנות" מבית משפט השלום באשדוד יצורפו לתיק דנן.